הלכות ציבור

באגרת כותב הראי"ה קוק זצ"ל לרב ד"ר הרץ - רבה של אנגליה לאחר מלחמת העולם הראשונה. באיגרת מביא הראי"ה שלוש מקורות על חשיבות הלימוד של ת"ח, ואת האיסור לגייסם. הרצי"ה מסביר מדוע שלוש מקורות אלו אינם שייכים בזמנינו - בזמן מלחמת מצווה

דיני ציבור שונים מדיני היחיד, ולכן כלל ישראל יכול לצאת למלחמה למרות הסכנה לנפגעים, וכן חיילים בודדים יכולים להסתכן להצלת חבריהם. היחס בין הישיבה והצבא.

משנה: דברים נפלאים של רבי חיים פלאג'י על לימוד תורה בשבת * הימנעותי מעיסוק בשאלות הנוגעות בפוליטיקה * במחלוקת על הקואליציה ועל הגיוס, הצד החרדי מבקש לעשות שימוש ברבני הציונות הדתית אך לא להקשיב להם * כבר לפני שנה כתבתי שאין מנוס מלטפל בנושא הגיוס של מי שאינם לומדים בשקידה * על פי ההסכם הקואליציוני, התמיכה הכספית בלומדים בני עלייה שייפטרו מגיוס תגדל פי שלושה * מי שמכנים את רבני הציונות הדתית "רפורמים" פוסלים במומם, ואינם מייצגים את רוב תלמידי החכמים החרדים

הסיפור על הכרוז המזוייף של מרן הראי"ה קוק זצ"ל הקורא לאי גיוס בני הישיבות והסברו עפ"י הרצי"ה. החובה על כל יהודי להציל את חברו אפילו בספק סכנה וכל שכן כשמדובר בהצלת קיומם של ישראל בארצם. בשעת מלחמה אף בסכנה ודאית חייב היהודי לסכן עצמו כדי להציל את חברו.