ירושלים ובית המקדש

ישנו הבדל סגנוני בין האמור בקרבן עולה לאמור בקרבנות השלמים; בעולה כתוב: "זאת תורת העולה, היא העולה... " ואילו בשלמים כתוב: "וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב... " מה המשמעות להבדל זה?

פרשת צו ממשיכה את העיסוק בענייני הקרבנות, אולם סדר תיאור הקרבנות שונה. מהי הסיבה להבדל זה?

בד"כ, קשה לקחת מבית המקדש לחיים; העבודה במקדש בונה עולמות עליונים אם נעשית באופן כזה שהיא מאד מחוברת לחיים; כך גם התפילה בונה בנו רצונות ושאיפות אל תוך החיים.

התורה מתארת את הקרבת קרבן העולה: " וסמך ידו... ונרצה לו לכפר עליו"; מהי המשמעות של הביטוי "ונרצה לו" ואל מי הוא מתייחס?

התורה פותחת את התיאור על קרבן עולה במילים: "אדם כי יקריב מכם..." מה משמעותה של המילה מכם?

תפילת העמידה נחלקת לשלושה חלקים: שלוש ראשונות, הבקשות שבתווך, וברכות ההודאה. הרש"ר הירש טוען שהחלוקה הזאת מקבילה לשלושת המרכיבים שבקרבנות.

בכל שנה, החל חודש אדר היו אבותינו שוקלים שקלים כדי לממן הבאת קרבנות ציבור בבית מקדשנו. זכר לכך אנו קוראים "פרשת שקלים" בשבת ראש חודש אדר או שבת שלפני ראש חודש אדר (מגילה כט.). אמנם לא די בכך שהאדם עושה המצוה בפועל אלא יש לתת מחשבת לב מה הוא תוכן המצוה, מה היא מטרת המצוה. הבה נתבונן לשם מה עלינו לתת שקלים?

בית המקדש של מעלה ובית המקדש של מטה; כלי המקדש כנגד איברי האדם; קידוש החומר; הקשר עם התורה חייב להיות קשר של אהבה; מורא מקדש; איסור עלייה להר הביית בזמננו; העיכוב בבניית בית המקדש הנו רוחני; ראיית דבר קדוש מקדשת את הרואה.

חסרונו של מזבח הקטורת בסדר הצווי בתורה; מעלתה של הקטורת; מעלתה של אמירת פרשת הקטורת; הקטורת מעוררת רחמי שמיים; הקטורת - השורש הפנימי של עם ישראל; מדוע נגנז מזבח הקטורת.

אין ספק שהבגדים עושים רושם על אלה שרואים אותם ועל אלה שלובשים אותם. מחקרים הראו שבתי ספר שיש בהם תלבושת אחידה מצליחים להתמודד עם בעיות משמעת טוב יותר מבתי ספר שבהם הלבוש נתון לבחירתם של הילדים.