ירושלים ובית המקדש

נסכי יין הם חובה גם מצד האדם המקריב, וגם מצד הזבח המוקרב. אולם ניסוך המים הם רק מצד הזבח, ומכאן נובעים הבדלים שונים בין דיני ניסוך היין לדיני ניסוך המים.

האם בימינו, כשבית המקדש חרב, יש חובה או מצווה ללמוד את הלכות בית המקדש והקרבנות? מצווה עלינו לבנות את בית המקדש הרוחני. על מה חרב בית המקדש?

"איני מסתגל לתנאי החיים בירושלים" – כאשר הארץ מוצאת חן בעיני רואיה, כאשר ירושלים נושאת חן בעיני יושביה, לא יהיה קושי שבעולם שיעיב על האהבה הזו; אולם אם נתקלקל אותו חן, אז יצוצו הקשיים הטכניים כביכול ויתבעו את פתרונם;

שמחת חתן וכלה בונה חורבות ירושלים; שמחת הנישואין יש בה ניצוץ משמחת בית המקדש; בנין ירושלים של מטה מכין בנין ירושלים של מעלה.

א. ירושלים מרוממת ומקדשת את כל הבאים אליה. ב. קדושת העיר העתיקה שהיא "לפני ה'". ג. תכלית הלימוד - ללכת ממושב למושב ולהפיץ תורה. ד. המוסר היהודי – להעניש קשות כל מי שפוגע בעם ישראל.

א. מדוע נאחזת הטומאה דוקא בירושלים? כשהיתה ירושלים חרבה נשארה בה לחלוחית של קדושה וכוחות הטומאה ביקשו לינוק ממנה. עתה לאחר שמתחילה השכינה לחזור למקומה, מפרכסים כוחות הטומאה פרכוסי גסיסה. ב. אנחנו צריכים לנצל את רגעי ההתעלות והשמחה כדי להתפלל לקב"ה מקירות ליבנו לגאולה שלמה.

שמותיה וסגולותיה של ירושלים.

בזכות שאיפת העם יבנה בית המקדש; ליעקב אבינו קפצה הדרך משום שכמהה להתפלל 'בבית אלוקים'; בתי מדרשות שהקימו ישראל בבבל מעפרה של ישראל זכו להיות מקדש מעט; נבואה ניתנת רק לנביא שבארץ ישראל.

מה הסיבה ששמה של ירושלים לא מוזכרת בתורה במפורש עד לימי דוד? ומתי נתגלה מקום המקדש לדוד?