ישוב הארץ

ליום ט"ו בשבט יש אמנם משמעויות הלכתיות, אבל איזו סיבה יש לשמוח ולחגוג בו? הרב עודד מילר בסרטון מיוחד מסדרת "קצרים למועדים" על המשמעות העמוקה והמרגשת של יום ט"ו בשבט, יום המבטא את אהבתינו הגדולה לארץ ישראל.

התורה מצווה אותנו לגרש את כל יושבי הארץ, ואף מזהירה אותנו מה יקרה אם לא נקיים זאת. לא מדובר בעונש משמיים, אלא בתוצאה טבעית של סבל מהאויבים שהשארנו כאן. גם כשיש כאן שקט, הם אינם שוקטים על השמרים ומתכננים את הטבח הבא. הפתרון היחיד הוא להוריש אותם מפנינו.

לצד האתגרים הביטחוניים מצפון ומדרום, עומד לפתחנו גם אתגר ביטחוני מצד ערביי ישראל. תנאי בסיסי לגר תושב שעליו אין לוותר בשום אופן הוא שיקבל על עצמו להיות נתין שלנו, לכן יש למנוע כל מעמד אוטונומי ומינהל עצמאי לנוכרים בארץ ישראל.

שרה אימנו עינתה את הגר וייסרה אותה כדי להעמידה במקומה, רק כשהבינה שאין יותר סיכוי שהגר וישמעאל ילכו בדרכם ביקשה לגרשם , הגזרה האלוקית לגרש את האמה ואת בנה היא גם כאשר הדבר אינו נעים, ככל שתרמנו לשגשוגם של שכנינו הערבים בני ישמעאל - מלחמתם בנו גברה , מוטלת עלינו המצווה לבחון האם וכיצד ניתן לעודד את הגירתם של אויבינו מארצנו , אם לא נצליח להוציא את אויבינו מכל רחבי ארצנו, נצטרך לסבול

במאמרים רבים הבטיח הראי"ה קוק כי דווקא מעומק הנפילה, הטבח, החורבן וההרס תבוא תקומה גדולה, ותהליך הגאולה יימשך – ואדרבה, ביתר עוז ועוצמה.

זכות אבות נשענת על החינוך של האבות * במצב של סכנה אין להזכיר זכות אבות וזכותנו שלנו * מצוות ברית המילה נועדה לחשוף את המציאות הנשמתית הפנימית של היהודי * מצוות יישוב הארץ וברית מילה שקולות כנגד כל המצוות * ברית המילה של הישמעאלים ריקה בלי שלמות * מצווה עלינו לחתור לכך שנוכרים עוינים יצאו מארצנו, כולל עזה.