לימודי אמונה

בתקופת החסידות גאולה כללית היתה חזון רחוק, ועל כן עיקר העיסוק היה סביב תיקון הפרט, כפי שמשתקף ממאמרו של ה"מאור עיניים" על פרשת תרומה. בתקופת הראי"ה קוק כבר החלה הגאולה הכללית ובה עסק הרב ע"פ כישרון נשמתי.

הנחת היסוד היהודית, בניגוד לזו היוונית, היא שיש עומק אין־סופי המסתתר מאחורי קירות החומר. לכן גם צורת הלימוד שלה מכוונת תמיד אל הנקודה הפנימית, ולא מסתפקת בקליטה של הפרטים הגלויים בלבד.

לכבוד י"ט בכסלו, המכונה בחב"ד "ראש-השנה לחסידות", הגאון החסיד הרב יואל כהן זצ"ל במאמר בנושא כללי הקשור לחסידות. על חשיבות לימוד החסידות בתקופתנו, כיצד משפיע לימוד זה על האדם הלומד על השקפותיו ורגשותיו.

אחרי ה'אורות' של אלול וחגי תשרי, לפעמים אנחנו מתקשים לחזור לשגרה, למציאות הפשוטה והיומיומית

כיצד יעשה אדם שמאוד מתחבר לתורת הרב קוק זצ"ל ורוצה ללמוד מספריו? מהו הסדר הנכון? כמו כן, האם לשלב זאת עם ספרי אמונה נוספים?

המלחמה באינסטגרם או בתכנים לא צנועים היא הפניה של האש לכיוון הלא נכון. טיפול השורש צריך לחזור אל המצוקה שמסתתרת מתחת לפוסטמודרנה - הדרישה לחוויית חיים גדולה ועכשווית, שאת סיפוקה תוכל למצוא רק בדרישת אלוקים אמיתית

הרב מסכם את כל המהלך וממשיך את השיעור הקודם - הסיבות לבריאת האדם אחרון והצד החיובי שבהם, ע"פ שיטת המהר"ל.

המדרש מנמק שהאדם נברא אחרון כדי שלא יאמרו שהאדם היה שותף לקב"ה במעשה בראשית- האם זאת למעלת האדם או לחסרונו? כיצד האדם ממלא תפקיד של אהבת הבורא בעולם?