מצוות התלויות בארץ

בדין שמיטת כספים בדבר שאינו הלוואה, בדעת הר"י מגאש ובדעת הרמב"ם בפ' המשניות.

איך הופכים מבט רע למבט של ברכה?, מהלכות הלוואה, כספו של העני בידי העשיר, איסור מניעת הלוואה הוא מדאורייתא גם בזמן הזה, המתעלם מצדקה ומהלוואה כאילו עובד ע"ז, נמנע מהלוואה במחשבה, מצטרף למעשה, שמיטת כספים בזמן הזה.

מהו הטעם למצוות השמיטה?