מצוות התלויות בארץ

רבי חזקיה ראה אדם שפרק ירקות בשוק של קיסריה והפך את פניו ממנו, ושבחו את אמו שהיא ילדה "בן". המעשה מרמז לביאור הסתירות שנמצאות בספר שמואל ביחס לבנה של מיכל אשת דויד וביחס לבנו של אבשלום.

בירושלמי מסופר שבלוד נכנסו 24 קרונות לעבר את השנה ומתו, ואילו ב'בַּעֲלָה' קדשו את השנה; הירושלמי מרמז שבבית שמש היו קוצרים גם בשנת השמיטה מפני שהם סמכו על היתר המכירה, ואילו ב'קִרְיַת יְעָרִים' קדשו את השמיטה; ולכן כאשר הארון הכה באנשי בית שמש הם העבירו אותו לקִרְיַת יְעָרִים.

בירושלמי מסופר ש"עשרים וארבע קרונות עברו את השנה בלוד" ומסופר שר' יהושע בן לוי, רבה של העיר לוד, רצה להחמיר ולקנות ירקות מגוי בשמיטה, ואז אליהו הנביא אסר זאת. אלו הם מעשיים סמליים, שדנים בהיתר למכור שדה לגוי בשמיטה כדי להמשיך ולעבוד בה.

שלושה חכמים הלכו לעבר את השנה באסיא בדרכם ראו אנשים שעושים מלאכות בשמיטה. שני חכמים מצאו היתר לעשיית המלאכות האלו בשמיטה, והם אלו שנכנסו לעבור השנה. ואילו החכם השלישי שלא מצא צד היתר לא נכנס לעיבור השנה. "עבור השנה באסיא" הוא סמל למציאת היתר לעשיית מלאכות בשמיטה.