ספר במדבר

*י"ז בתמוז היה צריך להיות יום חג יותר מיום כיפור, כי ביום זה היינו צריכים לקבל את הלוחות הראשונים שמעלתם הייתה יותר מהלוחות השניים שניתנו ביום כיפור. ורק בגלל שטעו ישראל בחשבון, עשו את העגל בו ביום ונשתברו הלוחות. *כל פוסקי הדור אמרו שמי שאינו זהיר מפני המגפה על פי הנחיות הרופאים, הריהו שופך דמים. ובמיוחד צריך להיזהר בזה בתקופה זו של בין המצרים.

ברכה אלוקית גנוזה כאוצר בציבוריות הישראלית אך רק על ידי מנהיגות רוחנית ומעשית עמוקה וראויה תוכל היא לצאת אל הפועל

בשבת האדם זוכה לאהבת ה' ולהתקרב לקודש ומתוך כך להתרחק מהרע.

אליך ה' נפשי אשא , שנאו רע , זה כלל גדול בתורה , והשב את העבודה , העושה תפלתו קבע ,ממזרח שמש עד מבואו , בואו שעריו , בין המצרים.

עדות אובייקטיבית ◆ כולך יפה רעייתי ◆ עינייך ברכות ◆ מעט מן האור ◆טוב ורע משמשים בערבוביה ◆ להלחם או להתרומם? ◆ מכה או ניתוח ◆ כולנו כאחד

*חכמינו קבעו איסור ייחוד ואיסור שתיית יין עם נוכרים, כדי לא להימשך לנישואי תערובת, במיוחד בשלב שבו הם כבר יוצאים מהגלות ומרגישים את העוצמה והכוח המתלווה אליה. *איסור ייחוד הוא לא רק בחדרים סגורים, אלא בכל מקום שיש קירבה נפשית יתירה, או שיש חיזור של גבר אחרי אישה נשואה, או פנויה שלא ראויה לו, וכגון שהוא נשוי או שאינו בן גילה, או שאינה רוצה בו.