ספר מלכים

גוליית מגיע למלחמה אחד על אחד כאשר ישראל חזקים מפלישתים, מדוע שאול מסכים להצגה, האם לא עדיף שיצאו למלחמה וינצחו? ולמה שלח את דוד ולא הוא או יונתן בנו, הרי הם החזקים בעם?

שאול מולך כשליח של ה' ודוד מקבל את כוחו מהעם, ויש לזה השלכות רבות לכל אורך הדרך.

שמואל עושה כדבר ה' וממליך את שאול למלך, אך ליבו אינו איתו, הרצונות שלו נמצאים במקום אחר. לאורך כל הדרך ניתן לראות את הפער בין הקב"ה לשמואל ביחס אל המלך. נשווה בין מלכות שאול למלכות דוד ונראה את ההבדלים הרבים ביניהם. רק במלכותו של דוד המבנה של פרשת המלך יוצא לאור על כל מובניו.

הגמרא מחלקת את בקשת המלך בדורו של שמואל לשניים - בקשת הזקנים שהיתה כהוגן ובקשת עמי הארצות שהיתה שלא כהוגן. אכן יש הבדלים בין הבקשות השונות, אך בקשת עמי הארצות דומה יותר למלך האידאלי שמתואר בתורה, אז מדוע הגמרא אומרת שהם ביקשו שלא כהוגן?

העם מבקש משמואל "שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגויים", וממשיך הנביא "וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו". מה מפריע לשמואל בבקשת העם? לכאורה מדובר בקיום מצוות התורה להמלכת מלך? מדוע משנה הכתוב את הלשון מבקשת העם 'שימה', למה שמבין שמואל 'תנה'? כיצד מתיישבים שני חלקי דברי ה' אל שמואל, "שמע בקול העם... כי אותי מאסו"? כדי לענות על שאלות אלו נעמת בין פרשת התורה למצוות המלך ובין בקשת העם, נשים לב להבדלים בהקשר הבקשה, במען הפנייה, ולהבדלים לשוניים נוספים.

התביעה למלך היא חיובית ונצרכת כחלק מהתיישבות עם ישראל בארצו. עם ישראל עובר תהליך הבשלה טבעי בבדרך לבחירת מלך על ידי העם, מלך שינהל את המדינה בהתאם לרצון ד' וד' ישרה את שכינתו עליו. התחלנו לעסוק בפרשת המלכת שאול, מדוע שמואל אינו מרוצה מבקשת העם למלך?

פרשת המלך מתארת את תהליך ההתבגרות של עם ישראל, ביאה פיזית אל הארץ, ירושה משפטית, ישיבה מנטלית ואמירה תודעתית 'אשימה עלי מלך'. הקב"ה לאט לאט נותן לנו להוביל את המרחב, כנער שתבגר ולוקח אחריות.

איך מיישבים את הפער בין דמותו הגדולה של דוד עם האהבה אליו, לבין הרדיפות הרבות נגדו? דוד מביא לעולם רוח חדשה, דרך אחרת שלא קיימת עד אז, והדרך מביאה מורכבויות שונות, אהדה אך גם רדיפה. דוד יוצר מערכת יחסים ענפה עם עמים אחרים, מקים עיר מלוכה וארמון למלך, נושא נשים רבות ועוד. כל הדברים הללו לא היו נמצאים ושייכים קודם ימי דוד אצל מלכים אחרים.

סקירה קצרה של ארבע נקודות מבט על דוד: 1. במקרא - דוד תופס נפח רחב, מוצג כמלך אידיאלי, משורר ואהוב על כולם. 2. בחז"ל - דוד יודע להתנהג גם בחושך, מקים עולה של תשובה וקשור באדיקות לגאולה - משיח בן דוד. 3. בתפילה - פרקי תהילים שדוד כתב מופיעים רבות ואף שתי ברכות מרכזיות בתפילת שמונה עשרה. 4. עם ישראל בכל הדורות - דוד משמעותי לעם ישראל לדורותיו בעצימות גבוהה. ומעל ארבעת נקודות המבט הללו - הקב"ה אוהב אותו. אך מנגד - דוד נרדף שלוש פעמים, ע"י שאול, איש בושת ואבשלום בגיבוי רוב העם, למשך תקופות ארוכות. איך שני הקטבים הללו מתיישבים אצל דוד?

העם מוגלה לבבל, דלת העם נשארת קצת ובורחת למצרים. אבל כבוד ישראל עדיין קיים ומתגלה מחדש שוב במלך יהויכין.