ספר שמות

באה תורתנו וקבעה "לא תהיה אחרי רבים לרעות" אם ברור לך שהרוב רוצה ברע, ומה זה טוב ומה זה רע קובעת תורתנו! אזי אל תלך אחרי הרוב.

משפטי הממון שבתורה תפקידם לא רק להסדיר את חיי החברה, ולפתור את הבעיות הממוניות שבין הבריות, אלא למשפטי התורה יש תפקיד רוחני.

כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי, הון ועושר בביתו - וצדקתו עומדת לעד, מידות הארון בחצאי אמות, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, מעלת חינוך הילדים לתורה, 'לא יסורו ממנו', הבריח התיכון - עמוד החסד.

המדרש עוסק בשאלת היחס שבין שתי הפרשיות הקודמות - יתרו ומשפטים, העוסקות במתן לתורה, לבין הפרשה שלנו העוסקת בבניית המשכן.לאחר מתן תורה הקב"ה "אינו יכול להפרד מן התורה" ולכן מצווה לבנות משכן.

הספורנו מבין את הביטוי "ויקחו לי" כציווי להקים מערכת גבאים שיקחו מן העם מדוע הציווי מוטל על הגבאים ולא על העם להעביר את התרומה ישירות?

התורה מצווה דבר אל בני ישראל "ויקחו לי". מדוע משתמשת התורה בלשון זו ולא בציווי "ויתנו לי"?!

לפיכך פרשת תרומה וכל סיפור המשכן הם אתגר מתמיד בתרגום החומרי לרוחני והזמני לנצחי, והדגשה של הצורך לעשות זאת רק בהתאמה לאקסיומה שמטרה קדושה יש להשיג רק באמצעים קדושים.

משפט התורה ובתי המשפט; 4 אבות נזיקין רוחניים; מצוות שכחה; הקב"ה החריב את בית המיקדש באש והוא ייבנה על ידי אש קודש; החומרא של אסור ריבית והקשר שלו לשם ה'; היתר עיסקא; ישראל אנשי קודש ; קישור התורה למציאות.

כולנו יודעים שהשטן נמצא בפרטים הקטנים. טבעי שבני אדם יסכימו שלא לרצוח או לגנוב. אבל מה היא ההגדרה של גניבה, בעצם? האם לקיחת משהו שבמקור לא היה שייך לך היא תמיד גניבה? מה עם לקיחת חבל מהשכן כדי להציל טובע? האם גם זאת גניבה? והאם הגנה עצמית היא רצח? האם עונש מוות שבית משפט גוזר הוא רצח? איך אנחנו אמורים להתמודד עם סוגיות מוסריות מורכבות כאלה? זה לב לבה של כל ההלכה, ופרשת השבוע היא היכרות עם מושגי היסוד של ההלכה היהודית.