עשרה בטבת

צומות חורבן בית ראשון, שבטלו בבית שני, חזרו לאחר קריסת ממלכת החשמונאים וחורבן הבית * החגים על ניצחונות החשמונאים בטלו לאחר מפלתם – חוץ מחנוכה * נכדו של מתתיהו נטה לכיוון הצדוקי המתייוון, ובנו ינאי הוסיף לדרדר את מצבה הרוחני של המלוכה * ערבוב הכהונה והמלכות תרם להתפרקות * הימים הסמוכים לעשרה בטבת – יום תרגום התורה ליוונית ויום פטירת עזרא – מציינים את הבעיות הרוחניות בבית שני * חנוכה נשאר, והוא מזכיר את האור הרוחני שצמח בבית שני, ואת ניצחון היהדות בטווח הארוך

צום עשרה בטבת נקבע על ידי הרבנות הראשית לישראל כבר בשנת תש"ט, מיד לאחר קום המדינה, כיום הקדיש הכללי לזכר חללי השואה.

האם כדאי להיחשף לסיפורי הזוועות מהשואה הנוראה? לאיזה צורך בעצם צריך ללמוד על מאורעות השואה?

האם שבעים שנה אחרי השואה, תקנת הרבנות הראשית בנושא הקדיש הכללי בעשרה בטבת עדיין בתוקף?

כדי שימי הזיכרון לשואה לא יהפכו רק לפסטיבלי דיכאון, נחוצות גם התבוננות על ההישגים ותקווה.

אנחנו מזמינים את הגולשים להיכנס לערך "השואה" בויקישיבה ולעיין לכבוד יום השואה, בתיאור ההיסטורי של השואה, ההתמודדות הרבנית עם הזוועות, וכמובן היחס בין היום הזה ליום הקדיש הכללי.