פרשת בהעלותך

התורה מדגישה "ויעש כן אהרן" ללמד שלא שינה. החידוש הוא שלא רק שלא שינה לגריעותא, אלא גם לא למעליותא.

התורה משתמשת בלשון "בהעלותך" כדי ללמדנו שהשלהבת תהיה עולה מאליה. לימוד זה נכון למנורה, אך גם להעברת התורה מרב לתלמידו.

עניינה של המנורה מוזכר בתורה שלוש פעמים - מדוע?

בספר שמות משמע שה' נענה לתלונות ישראל והעניק להם מן במקום לחם, ושליו במקום בשר; ללא שום תקלה. אולם בספר במדבר מסופר שישראל התאוו לאכול בשר; וה' המטיר להם שליו, והמתאווים אכלו ממנו ומתו. בתהילים ובתלמוד משמע שישראל מתו מאכילת השליו כבר בפעם הראשונה. מדוע הם לא פחדו לאכול ממנו בפעם השניה.

על הקשר שבין התלמיד לרבו ובין הבן לאביו, השפעת התלמיד / הבן במעשיו על עילוי נשמת רבו / אביו, והקשר להפטרת שבת פרשת בהעלותך ושבת חנוכה.

הדלקת המנורה בבית המקדש נראית עניין פשוט לכאורה, חד וחלק. לא צריך הרבה מיומנות או הכשרה כדי להדליק את המנורה, כך נדמה. אך הדגש שהתורה שמה על הפעולה הזאת בפרשת השבוע מלמד אותנו שיש כאן משמעות עמוקה יותר מאותה מפעולת חולין פשוטה.

בני ישראל מתאוננים ונענשים בעונש חמור, אולם התורה אינה מפרטת מהו חטאם של ישראל.