פרשת נצבים

ראשי השבטים והזקנים, אחריותם גדולה יותר מאדם פשוט, ולכן מהם נדרשת מסירות ופעילות יתירה מכל אדם אחר. כך גם בראש השנה - כולם עוברים לפניו כבני מרון, אולם כל אחד ואחד נידון כפי המטלות המוטלות עליו

תפילה ותורה, כאשר מתפללים ולומדים בצורה קבועה ויסודית, הן פועלות במציאות.

"הנסתרות לה'" - אלו סודות התורה וטעמי המצוות, שלפעמים זוכה האדם לגלות,עפ"י רבנו בחיי.

"הנסתרות לה'" - אלה העבירות שנעשות בסתרה שהעושים אותם ארורים "והנגלות לנו" - אלה העבירות הנגלות לעין.

"הנסתרות לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבננו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת".

האווירה בפרשות הכמעט אחרונות האלה של התורה מלאה ניגודים לכאורה - עצבות מצד אחד, ותקווה עצומה מצד שני. הצער של משה ניכר היטב במילותיו ובאכזבתו מכך שלא יוכל להיכנס לארץ ישראל. אך גם האופטימיות שלו ניכרת היטב בדבריו לגבי הקיום והניצחון של העם היהודי והפיוס בין הקב"ה לעם ישראל באחרית הימים.

מדוע חוזרים ביטויים של תשובה שלוש פעמים? בפסוק ב': "ושבת", בפסוק ח: "ואתה תשוב", בפסוק י': "כי תשמע בקול וכו' כי תשוב אל ה'". אם כבר שבו בתשובה בפעם הראשונה, מה טעם לשוב פעם ב' ופעם ג'?

"אתם ניצבים" - התייצבות פירושה להתייצב לפני ה', וכאשר ההתייצבות נעשית מתוך הכנה וסיעתא דשמיא היא מביאה לידי השראת שכינה ונבואה. פרשת ניצבים היא פרשת התשובה - לשוב אל ה' ולגלות את השראת שכינתו עלינו, ולכן נקראת הפרשה לפני ר"ה -היום הראשון לעשרת ימי תשובה.

לימוד עניין הפסוק "אתם ניצבים היום כולכם", כולל עניין התשובה והכנה לקראת הימים הנוראים.