קול צופייך

כל המצוות התלויות בארץ לא נתחייבו בהם ישראל אלא לאחר כיבוש הארץ וחלוקתה, כלומר עד שנתיישבו בה לגמרי, אבל בחלה נתחייבו כבר בבואם לארץ ואפילו לפני כיבוש וחילוק, מכאן לומדים כמה חשובה מצוה זו.

הסמיכות של פרשת המרגלים לפרשת מרים הנביאה הכתובה בסוף הפרשה הקודמת, באה ללמדנו את גודל עוון לשון הרע בכלל, והוצאת דיבה על ארץ ישראל בפרט.

הלכות שמקיימים בהם את המצוות לומדים סמוך למועדם כדי לדעת את המעשה אשר יעשון. ועל כן יש ללמוד בפרט את הלכות פסח קודם הפסח, מפני שחומרת החמץ גדולה ורבה, שלמרות שאיסורי התורה השונים מתבטלים ברוב או בששים (יבש או לח) אבל חמץ בפסח במשהו, ולא מתבטל אפילו באלף, וגם פרטי ההלכות בחג זה רבים ומורכבים.

בפורים יש שש מצוות עשה, ואחת לא תעשה. לדעת השו"ע, כל המצוות הנוהגות בפורים כולל סעודת פורים הם מצוות עשה מדברי קבלה שהם כדברי תורה.

בשבת שלפני פורים קוראים בפרשת "זכור", ולכן בשבת זו נקרא פרשת "זכור". וכתבו הפוסקים שהחיוב לקראה הוא מדאורייתא, וכן נפסק בשו"ע

הרב מרדכי אליהו בהלכות תענית אסתר.

מדוע כתוב במגילה "אורה"? אלא מכאן והלאה הבינו שהתורה היא לא לפְּרָט אלא לכל, כמו פריה ורביה כאשה שפרה ורבה, להמשיך ללמוד והעיקר ללמֵד.

פרשתנו פותחת בציווי שציוה הקב"ה לכל איש ישראל להרים תרומה לצורך הקמת המשכן - "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי".

מעלת מצות הצדקה גדולה ועצומה למאוד, והלכות מיוחדות נוהגות בה. בשונה לכל מקח שבעולם, שלא יחול אלא אם מפרשים את הדברים בפה או שכותבים בשטר, פעמים שהצדקה חלה אפילו אם רק נתחייב בליבו.

כתוב "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". כותב רש"י: "לפניהם - ולא לפני גוים, ואפילו ידעת בדין אחד שהם דנין אותו כדיני ישראל, אל תביאהו בערכאות שלהם, שהמביא דיני ישראל לפני גוים מחלל את השם ומייקר שם עבודה זרה להחשיבה.