פרשיר | בשלח

פרשיר | בשלח

הַשַּׁבָּת אֶת קְרִיעַת יַם סוּף אָנוּ חוֹגְגִים,

שֶׁבִּלְעָדֶיהָ עַל יְדֵי הַמִּצְרִים הָיִינוּ נֶהֱרָגִים.

פַּרְעֹה הִמְתִּין שֶׁהָעָם יָשׁוּב לְאַחַר שְׁלוֹשָׁה יָמִים,

כְּשֵׁם שֶׁאָמְרוּ לוֹ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, בְּנוֹכְחוּת הַחַרְטֻמִּים.

אַךְ לְאַחַר שֶׁפַּרְעֹה הֵבִין שֶׁהָעָם לְמִצְרַיִם לֹא יַחְזֹר,

הֶחֱלִיט לְהָשִׁיב אֶת הָעָם, וְעָלָיו עֲבוֹדוֹת פֶּרֶךְ לִגְזֹר.

פַּרְעֹה גִּיֵּס אֶת כָּל הָעָם הַמִּצְרִי, וְכָרַז בָּרְחוֹבוֹת:

צְאוּ מִיָּד לִרְדֹּף אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל בַּסּוּסִים וּבַמֶּרְכָּבוֹת.

כָּל הַחַיָּלִים וְהַפָּרָשִׁים בִּזְרִיזוּת מִמִּצְרַיִם יָצְאוּ,

וּלְאַחַר שְׁלוֹשֶׁת יְמֵי הַמִּרְדָּף, אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מָצְאוּ.

עַם יִשְׂרָאֵל הֵעִיף מַבָּט לְאָחוֹר וְרָאָה בְּתַדְהֵמָה, 

שֶׁרוֹדֵף אַחֲרָיו הַצָּבָא הַמִּצְרִי הַמַּפְחִיד, אֵיזוֹ אֵימָה!

בְּדִיּוּק אָז נֶחֱלַק הָעָם לְאַרְבַּע קְבוּצוֹת:

קְבוּצָה אַחַת רָצְתָה אֶת יַם סוּף לַחֲצוֹת.

הַקְּבוּצָה הַשְּׁנִיָּה הָיְתָה שֶׁל חֶבְרֶ'ה גִּבּוֹרִים,

שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁהֵם מַסְפִּיק חֲזָקִים וַיִּלָּחֲמוּ כָּאַבִּירִים.

הַקְּבוּצָה הַשְּׁלִישִׁית הָיְתָה שֶׁל פַּחְדָּנִים,

שֶׁמֵּרֹב פַּחַד יָרַד לָהּ הַצֶּבַע מֵהַפָּנִים.

קְבוּצַת הַפַּחְדָּנִים הִצִּיעָה לְמִצְרַיִם לְהִכָּנַע,

עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְהַעֲמִיד אֶת חַיֵּיהֶם בְּסַכָּנָה.

הַקְּבוּצָה הָרְבִיעִית הִתְחִילָה לְקַטֵּר וּלְהִתְלוֹנֵן,

וְאָז צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה לְבַצֵּעַ אֵרוּעַ מְכוֹנֵן.

מֹשֶׁה נִצְטַוָּה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם לִנְטוֹת, 

וְכָךְ הֵחֵלּוּ הַמַּיִם לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים לִסְטוֹת.

הַיָּם נִבְקַע בְּנֵס גָּלוּי, וְהָעָם חָצָה בַּיַּבָּשָׁה,

וְנִסְגַּר כְּשֶׁנִּכְנְסוּ אַחֲרֵיהֶם הַמִּצְרִים, אַחְח, אֵיזוֹ בּוּשָׁה!

מֵאוֹתוֹ הַנֵּס בְּכָל יוֹם, לַה' אֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִים לְהוֹדוֹת,

וּבִפְרָט בְּפֶסַח שֶׁבּוֹ מְסַפְּרִים לַיְלָדִים תּוֹךְ כְּדֵי סְעֻדּוֹת.

מִקְּרִיעַת הַיָּם אֲנַחְנוּ לוֹמְדִים שֶׁיֵּשׁ לָנוּ תָּמִיד עַל מִי לִסְמֹךְ,

כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹצִיא אוֹתָנוּ מִכָּל צָרָה וּמִכָּל מָבוֹךְ. 

על פי המדרש במכילתא דרבי שמעון בר יוחאי י״ד