למי לתת צדקה?

מצוות הצדקה היא מצווה מרכזית שכל אחד מאיתנו נתקל בה פעמים רבות, בין אם במבקשי נדבות ברחוב, בטלפונים מארגונים ועמותות המבקשים סיוע לפעילותם, מכתבים ופניות מישיבות ועוד ועוד. כמובן שבתוך המצווה החשובה הזאת ישנם עשרות רבות של פרטי הלכות ונושאים המסתעפים ממנה, ונתמקד בשתי נקודות מתוך המצווה.

הרב אליעזר מלמד הביא מדברי הפוסקים שלושה עקרונות שנלמדו מהפסוק: "כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹוהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן". העיקרון הראשון הוא 'אביון', יש להקדים את הנצרך יותר, ולכן יש להקדים את הנצרך למזון על פני הנצרך לבגדים, את הנצרך לבגדים על פני הנצרך לרהיטים. העיקרון השני הוא 'מאחד אחיך', יש להקדים את הקרובים לרחוקים יותר, ולכן הורים קודמים לבנים, בנים קודמים לאחים וכן הלאה. העיקרון השלישי הוא 'באחד שעריך', בני העיר קודמים לבני עיר אחרת. כשיש התנגשות בין העקרונות - העיקרון הראשון קודם לשני, והשני לשלישי.

הרב הדגיש שלעיתים הדרכת ההלכה ברורה ונחרצת, כשיש אח ובן דוד במצב דומה ברור שיש להעדיף את האח, אבל לעיתים הדבר לא ברור - כשיש עני מעיר אחרת שנמצא במצב קצת יותר קשה מאשר עני מאותה העיר, וכן הלאה. במקרים האלה האדם צריך לקבוע בעצמו למי הוא מעדיף לתרום, ועליו לקבל החלטה לפי שיקול דעתו ונטיית ליבו. כך גם בנוגע לאדם הרוצה לתרום לישיבה - ראשית יש לתרום לישיבה שלמד בה ויש לו אליה קרבה אישית, לאחר מכן לישיבות שיש לו אליהן קרבה רעיונות, ולבסוף לישיבות הנמצאות באיזור מגוריו.

הרב שלמה אישון כתב שתרומה לעניים קודמת לתרומה לישיבות, כשבכלל עניים נכללים אנשים הנדרשים להוציא סכומי כסף מעבר ליכולתם עבור טיפולים רפואיים וכדומה. אמנם, אם תורמים לתלמידי חכמים עניים היושבים ולומדים תורה מקיימים בכך גם מצוות צדקה וגם שותפות בלימוד תורה, אך אין מדובר על תרומה לבחורים שסמוכים על שולחן הוריהם, משום שהם לא נחשבים עניים. בנוסף, תרומה לישיבה שנמצאת בקשיים כלכליים ועלולה להיסגר נחשבת גם היא כצדקה מובחרת, כי אם הישיבה תיסגר הר"מים ואנשי הצוות יאבדו את פרנסתם.

לעומתו, הרב שלמה שושן נקט שכמעט ואין עניים שאין להם ממש לאכול, ולכן בדרך כלל תמיכה בלומדי תורה היא הצדקה המובחרת, חוץ ממקרים חריגים של מחלות מסוכנות וכו'. במקרים רגילים שהצדקה לעניים מיועדת לרווחתו של העני ולא ממש לקיום הבסיסי שלו - יש להעדיף תרומה ללומדי תורה, ותרומה להם קודמת גם לתרומה לבתי כנסיות.

כדבריו כתב גם הרב אליעזר מלמד בשם גדולי דורנו, שבדרך כלל הצדקה המעולה היום היא תרומה לישיבה. 

בפינה מתוך מדור 'יש שואלים', התייחס הרב זלמן מלמד לשאלות למי עדיף לתרום, חובת הצדקה ומעלת הצדקה, ועוד.

הרב יצחק בן יוסף האריך בתשובה בשאלה הזאת, הביא מספר נחמיה שהוזכרו שם שמות התורמים לבניין הבית, ממסכת יומא שהוזכרו שם מלכים שתרמו לשיפוץ בית המקדש – ובעקבות כך את דברי הרמב"ן הרשב"א, שראוי לתורמים לפרסם את נדבתם. עם זאת, מצד שני כתוב בפסוק: "והצנע לכת עם אלוקיך", וביאר הנצי"ב שראוי לפרסם, אך לא בהתפארות בקול גדול.

הרב הוסיף והעיר שכל זה נכון בתרומה לישיבה או לבית כנסת, אך בתרומה לעניים לא נכון לפרסם את התרומה, על מנת שלא לבייש את הנזקקים.

להרחבה, ניתן לשמוע את סדרת השיעורים של הרב אליעזר מלמד על מצוות צדקה ומעשר כספים.