הקיץ הגיע ואיתו גם הממתקים

יצאנו החוצה מהקיפאון החורפי לתוך זרועותיה המחבקות של ארץ קדשנו, כדברי מגילת שיר השירים:

"קול דודי הנה זה בא, מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות. כי הנה הסתו עבר, הגשם חלף הלך לו. הניצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע, וקול התור נשמע בארצנו". (שיר השירים פרק ב')

ביום עצמאותנו התחלנו את עונת הטיולים שנמשכת עד אחרי חגי תשרי. בטיולים אנו  אורזים את כל מה שנצרך למשפחה ובוודאי שחושבים גם על כל אחד ואחת מהילדים. הנסיעה מתחילה, וכצפוי - בדרך כלל לא כולם רגועים. ומהי  תרופת הפלא למצב הלא כל כך נעים שנוצר? צ'ופרים! זה ירגיע אותם לפחות לכמה דקות... ארטיקים, גלידות,סוכריות, תפוצי'פס, שוקולדים, סוכריות גומי, טופי, לקקנים, במבה, ביסלי, ביגלה וכן על זו הדרך...

חלק גדול מהממתקים מיוצרים בחו"ל, פעמים רבות עם הכשרים שכלל אינם מוכרים לנו. ביחס למקצתם, כבר מזמן פרסמה הרבנות הראשית לישראל שהם הכשרים פיקטיביים או מזוייפים לגמרי. חלק אחר מרשימה ארוכה זו, עומד ברף כשרות פשוט ונמוך - סטנדרט כשרות שחלק גדול מהציבור נמצא למעלה ממנו. הבעיה היא, שכשהדברים מגיעים למיני מתיקה ולסוכריות - רבים מקלים בכך, כי חלקו אותם בתלמוד התורה או ביום הולדת, או בגלל שזרקו אותם בשבת חתן והילדים כבר אספו מהם. לפעמים עולה גם הטיעון ש"לילדים מותר להקל". במקרים רבים, פועל כח ההרגל, וחטיף מוכר מוחזק ככשר ואנו קונים אותו בלי להסתכל על הכשרות שלו. דוגמא טובה לכך הוא המנטוס - הכשר באמת, ואף כשר למהדרין- אבל רק אם הוא יוצר בהולנד תחת ההכשר של הרבנות הולנד המופיע עם אישור הרבנות הראשית  לישראל. מצד שני,  יש גם מנטוס המיוצר באינדונזיה, כשעליהם לא רשום שום מידע כשרותי - מאחר שהם באמת אינם כשרים.

חוסר תשומת הלב יכול להביא לתקלה.

כדאי להתרגל להביט היטב על האותיות הקטנות של מה שאנחנו מתכננים לקנות, עוד לפני שאנחנו מכניסים אותו לעגלת הסופר, ובוודאי לפני שאנחנו מכניסים אותו לפה. זה יכול לחסוך עוגמת נפש רבה ואי נעימות מאיתנו ומכל המשפחה. נזכה לקיץ מתוק ובריא ולגאולה שלמה בקרוב!