לוחות קדושת שביעית

ט' אייר תשע"ה

לוחות של דיני שמיטה לפירות והירקות, התבלינים והפרחים, מהמכונים שעוסקים בהלכות שביעית.

shutterstock

לכל פרי וירק יש זמן שממנו מתחיל דיני שביעית בו - מזמן החנטה, שליש הגידול, או הלקיטה. מכון התורה והארץ, המכון לחקר החקלאות על פי התורה והמכון למצוות התלויות בארץ פירסמו לוחות של זמנים ותאריכים הנוגעים לדיני שמיטה למוצרים השונים.


מכון התורה והארץ כתבו בלוח את זמני התחלת קדושת השביעית בפירות, ירקות ובתבלינים השונים, וגם את זמן הביעור של כל פרי וירק. 

המכון לחקר החקלאות על פי התורה הוסיפו גם את עיקרי ההלכות על פי שיטת החזון אי"ש, וגם את הלכות השמיטה הנוגעות לפרחים - זמני שתילת הפרחים, העונה שבה קוטפים אותם והתקופה שבה הפרחים מצויים בשוק.

המכון למצוות התלויות בארץ אף הוא הביא את התאריכים הנוגעים לפירות והירקות, התבלינים והפרחים, ואף הם הביאו את עיקרי ההנחיות ההלכתיות שעל פיהם הלוח נכתב.


ללוח של מכון התורה והארץ לחצו כאן.

ללוח של המכון לחקר החקלאות על פי התורה לחצו כאן
.

ללוח של המכון למצוות התלויות בארץ לחצו כאן
.


הרב יהודה עמיחי ממכון התורה והארץ בתשובה באתר הסביר מה עושים בשעת הביעור:

צריך להביא שלושה אנשים ולומר בפניהם שהפירות הם הפקר לכל, כל מטרת השביעית היא להראות שאין לאדם בעלות על הפירות ולכן גם בזמן הביעור צריך להפקיר כדי שכל אחד יוכל לקחת, אך אם אחרים לא זכו בפירות גם הבעלים עצמם יכולים לחזור ולזכות מההפקר. לאחר שהפקירו את הפירות אפשר לאכול אותם גם אחרי זמן הביעור, וצריך לאכול אותם בקדושה.

הרב הזכיר שאמנם דעת הרמב"ם היא שהחובה לבער פירושו שצריך לכלות את הפירות, אבל לא נהגו כך אלא כדעת רוב הראשונים שרק צריך להפקיר.

חיפוש כתבות
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il