על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט? | קצרים למועדים - הרב עודד מילר

ליום ט"ו בשבט יש כמה נפקא מינות הלכתיות: אנחנו מתחילים שנה חדשה של ערלה, אנחנו קובעים אלו פירות נפריש מהם מעשר שני או מעשר עני. למעשה ט"ו בשבט הוא יום שמשמעותו הלכתית, וצריך לשאול מהי השמחה הגדולה בו?

בני משפחתו של הגאון הרב שלמה זלמן אויערבאך מספרים, שכאשר נכדו של הרב הגיע לגיל מצוות מעבר לים, הם בקשו ממנו שיצטרף אליהם לטיסה לחגיגה. הרב אויערבאך סירב. הוא הראה להם את דברי החתם סופר במסכת גיטין האומר שבחוץ לארץ יהודי לא מקיים שום מצווה, אפילו לא מצוות תפילין. והדברים מאוד מפתיעים: הרי רוב המצוות אינן תלויות בארץ, יהודי בחוץ לארץ צריך לשמור שבת ולהניח תפילין בדיוק כמו חברו היהודי בארץ ישראל, אז מה הכוונה שבחוץ לארץ לא מקיימים שום מצווה אפילו תפילין?

ההבדל בין קיום המצוות בארץ לבין קיום המצוות בחו"ל

כנראה שגם אם כלפי חוץ עבודת ה' בחוץ לארץ נראית דומה, וכמעט זהה, לעבודת ה' בארץ ישראל, מבפנים הכל שונה לחלוטין. כמו הבדל בין חזרה גנרלית להופעה עצמה: כלפי חוץ הכל נראה אותו דבר - אותו טקסט אותן תחפושות, אך מבפנים הכל שונה לחלוטין. בארץ ישראל זו ההופעה עצמה, שם אנחנו עובדים את ה' ומשמשים אותו בפנים בפנים, ואילו בחוץ לארץ זו חזרה גנרלית – אנחנו מצווים לחזור ולתרגל איך מקיימים מצוות כדי שנדע לקיים אותן כשנחזור לארץ ישראל.

כמו הרב אויערבאך כך גם תלמידו הגדול, יבדל לחיים ארוכים, הרב נבנצל שליט"א, רבה של העיר העתיקה, כאשר נסע לבקר את הבוגרים שלו מעבר לים הוא ביקש ממארגני הטיסה שבטיסה הלוך ימצאו לו מקום במטוס כמה שיותר מאחורה, ואילו בטיסה חזרה לארץ ביקש שיסדרו לו מקום כמה שיותר מקדימה, כדי לצאת מארץ ישראל כמה שיותר מאוחר ולחזור אליה כמה שיותר מוקדם, כי יש הבדל דרמטי לחלוטין בין יהודי שמקיים מצוות בחוץ לארץ ליהודי שמקיים מצוות בארץ ישראל.

בחג הפסח אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא, בשבועות אנחנו שמחים על קבלת התורה. בט"ו בשבט-היום שבו אנחנו שמחים בארץ ישראל אוכלים את הפירות שלה ונוטעים בה אילנות - זה היום להודות לקב"ה על המעלה העצומה שזכינו לעבוד אותו פנים בפנים. "הביאני המלך חדריו – נגילה ונשמחה בך".