המצה

המצה - היא לחם אלוקי, לחם של גאולה, היא לא נתונה תחת ממשלת הזמן. הזמן הוא ערכי העולם הזה, הזמן כובל אותנו, מגביל אותנו. המצה - היא למעלה מערכי העולם הזה, היא פורצת את מגבלות הזמן. לכן היא לחם של גאולה, שלא נתונה תחת מגבלות העולם הזה. הזוהר הקדוש קורא למצה: נהמא דמהימנותא, נהמא דאסוותא. כלומר - לחם האמונה, לחם הרפואה.  הלחם האלוקי שלמעלה ממגבלות הזמן, נותן רפואה וגאולה לעולם.

אבל מצוות ארבע כוסות של יין - הפוכה לחלוטין. יין ככל שעובר עליו הזמן יותר ויותר הוא יותר משביח, צריך שהזמן ישלוט עליו - זה מה שמביא את התסיסה שלו. החיבור של המצה - שהזמן לא שולט עליה, הלחם האלוקי, עם ארבע כוסות של יין - אולי, זה מה שמביא את החיבור של הגאולה.

המפגש בין המצה לארבעת הכוסות

הלחם האלוקי העליון, כשהוא פוגש את תסיסת החיים - את היין הוא מביא גאולה שלמה של עליונים ותחתונים, הוא מביא את הבשורה הגדולה של הגאולה של ליל הסדר, לצאת מכל המיצרים. אנחנו לוקחים בליל הסדר שלוש מצות וארבע כוסות של יין, יש לנו שלושה אבות וארבע אמהות.

היין הוא הקומה הנוספת, הוא לא השלוש, הוא מוביל לקומה של הארבע. האבא הוא דומה למצה הוא מביא את העקרונות הגדולים, אבל האמא - היא יודעת לבטא את זה במציאות. המצה היא מדברי תורה - היא עליונה, היין הוא מדברי חכמים - הוא מוריד את המצה העליונה לתוך כל תסיסות החיים, מחבר את הלחם האלוקי העליון עם תסיסות החיים, וזה מביא גאולה גדולה. שנזכה לחבר את המצה האלוקית שנאכל אותה, שנכניס אותה לקירבנו את הלחם האלוקי. נחבר אותו לדברי חכמים, של ארבע כוסות של יין וככה נחבר עליונים ותחתונים.

שנזכה בפסח לחוג את זמן חרותנו. השפת אמת אומר: זמן - חרותנו, יש חירות גם לזמן, החירות היא גדולה - היא למעלה מערכי העולם הזה וגם בתוך ממשלת הזמן יש חירות. שנזכה לחגוג יחד עם כל בית ישראל את זמן חרותנו, חג כשר ושמח!