שאלה
שלום לכבוד הרב, אני מאד מבולבלת בנושא של אלו ואלו ושבעים פנים לתורה ולפי איזה פסק הלכה מותר או חייב ללכת. אני אשמח אם הרב יכול לתת לי תשובה על זה. האם האמירה "אלו ואלו דברי אלוקים חיים" מתייחסת למה שרבנים אומרים גם היום? האם כל מה שכל רב אומר נכלל באמירה הזאת? בהרבה עניינים יש הרבה פסקי הלכה שונים מרבנים שונים. האם מותר לבחור איזה פסק לעשות? האם צריך תמיד להקשיב לאותו רב? האם זה נכון שצריך ללכת אחרי דעת רוב הרבנים? ואם כן, זה אומר שצריך לספור כמה רבנים אומרים כל דבר ואז ללכת לפי הרוב? איך מתייחסים לדברי רבנים חרדים מסוימים שאומרים דברים נגד הציונות? האם מותר להקשיב להם בעניינים האלו? האם הדברים שהם אומרים נגד הציונות ומדינת ישראל הם גם צד לתורה ונכללים ב"אלו ואלו דברי אלוקים חיים"? האם החרדים גם צודקים כי הם הולכים לפי הרבנים שלהם שהם גם תלמידי חכמים ופסקי ההלכה שלהם ודבריהם נכללים ב"אלו ואלו דברי אלוקים חיים"? איך להתייחס לדבריו ופסקיו של האדמו"ר מסאטמר שדיבר בצורה בזויה על הרב קוק זצ"ל? איך להתייחס לכל רב אחר שמבזה תלמיד חכם אחר שהוא לא מסכים איתו? תודה
תשובה
על ת"ח הדנים ביניהם לשם שמים אנו אומרים אלו ואלו דא"ח. כשנמנו וגמרו דהיינו עמדו למניין - ההכרעה ע"י רוב. כזה הוא המצב בכל בי"ד מקומי. המיעוט מבטל את דעתו מפני הרוב. בימינו רק בבית דין מקומי מתקיים התנאי הזה, אין לנו בית דין כלל ישראלי שידון בנושאים כלליים ולכן אין הכרעה מיידית. אך במשך הזמן מתגבשת הכרעה בשתי צורות: א. כשגדול בתורה הבקי בכל התורה כולה הופך לבר סמכא ע"י שרוב תלמידי החכמים מקבלים את סמכותו והוא מכריע. ב. במשך זמן רוב הפוסקים נוהגים לפסוק כצד אחד. כמו כן, פסק המרא דאתרא במקום מסוים מחייב את תושבי המקום לפחות בשאלות שיש בהן פרהסיא ציבורית. בשאלות אמוניות אין בדרך כלל הכרעות. אך גם כאן אין אנרכיה, לא כל הוגה דעות יכול לקבוע. רק מי שמאמין בי"ג העיקרים ויראתו קודמת לחוכמתו אפשר להתחשב בדבריו. אך גם הוא לא יכול להכריע. הראי"ה קוק היה גדול בתורה כולה, גם בהלכה, גם באגדה, גם בספרי המחשבה ובעיקר בקבלה. אין מערערים על כך. לכן הגותו נחשבת בת סמכא יותר מאחרות.
לקריאה בהרחבה >