28. ביטוי מעלת א"י עם עם ישראל בלבד | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
יסודות האמונה

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
לאור ספר הכוזרי

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אשר בן חיים

2 דק' קריאה • 5 דק' האזנה

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

לדברי מלך כוזר שאינו רואה כל מעלה לאנשי א"י על שאר הא נשים, משיב החבר במשל: הר זה שאתם אומרים שהכרמים מצליחים בו, לולא היו נוטעים בו גפנים ועושים את כל מלאכת הכרם הדרושה לגידולם, לא היה עושה ענבים. כך לא יכולה להראות מעלתה של א"י אלא אם כן ימצא בה העם המתאים לה, הוא עמ"י וינהג בצורה הנכונה, אז תראה מעלתה של א"י. כי עמ"י אינו יכול להידבק בעניין האלוקי כי אם בארץ הזאת. זו ארץ הנבואה. כל נביא שהתנבא לא התנבא כי אם בארץ הזאת או בעבורה. הנבואה שהתנבא אברהם אבינו בחו"ל, באור כשדים, הייתה בעבורה נאמר לו בנבואה ללכת לא"י. יחזקאל ודניאל שהתנבאו בבבל התנבאו בעבורה, ותחילת נבואתם הייתה בא,י, נבואת ירמיהו במצרים הלא הייתה בארץ ובעבורה.

וכך נבואת משה, אהרון ומרים. כי סיני ופארן שניהם בגבול א,י, הלא הם על יד ים-סוף, ודבר ה' היה: "ושתי גבולך מים סוף ועד ים פלישתים וממדבר ועד הנהר". המדבר הוא מדבר פארן, הוא המדבר הגדול והנורא, הוא גבולה הדרומי של הארץ, והנהר הוא נהר פרת, הוא גבול הארץ בצפון.

בארץ הזאת נוצר אדם הראשון ובה מת, כי לפי המקובל אצלנו נקברו במערת המכפלה ארבעה זוגות: אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. על הארץ הזאת נפלה המחלוקת והקנאה ברא שונה בין הבל ובין קין, כאשר ביקשו לדעת מיהו היורש העיקרי של אדם הראשון, מיהו הסגולה ובזה יהיה יורש את הארץ הזאת והוא המדובק בעניין האלוקי, ואחיו לא יהיה כי אם טפל לו כקליפה, ואז קרה מה שקרה, הבל נהרג וקין גורש מהארץ שנאמר: "ויצא קין מלפני ה'". כלומר: מן הארץ, ארץ ה'. שכן אמר קין: "הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר". אח"כ נולד שת שירש את הסגולה שבאדם ונעשה ראוי לנחול את הארץ שהיא רק מדרגה אחת למטה מגן-עדן.

יסודות האמונה (51)

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

27 - 27. ייחוד א"י על שאר הארצות

28 - 28. ביטוי מעלת א"י עם עם ישראל בלבד

29 - 29. "מצאת מקום חרפתי" - החיים בגולה

טען עוד

בארץ בנו האבות מזבחות ובה קראו בשם ה' ואף נענו. עקידת יצחק אף היא הייתה בארץ, על הר שעמד אז בשממתו, הוא הר המוריה, רק לאחר זמן - בימי דוד נודע הסוד האלוקי כי זה המקום המיוחד בו תשרה השכינה. ובספר דברי הימים צוין במפורש כי ביהמ"ק נבנה בהר המוריה.

על הארץ הזאת התחרו יצחק וישמעאל, ולבסוף נדחה ישמעאל ואם כי נאמר בו: "הנה ברכתי אותו והרביתי אותו במאד מאד", לא נתברך כי אם בטובת העוה"ז. אולם ביצחק נאמר: "ואת בריתי אקים את יצחק" בו דבק העניין האלוקי והוא זוכה בטובת העוה"ב. הברית לא ניתנה לא לישמעאל ולא לעשיו, אם אמנם יש להם הצלחה בעוה"ז. על הארץ הזאת נפלה הקנאה בין יעקב לעשיו בדבר הבכורה והברכה, ולבסוף זכה יעקב בבכורה וגם בברכה, ועשיו נדחה על אף גבורתו מפני יעקב עם כל חולשתו.

בארץ הזאת יש מקומות שראויים להיקרא "שערי השמים". יעקב לא יחס את המראות שראה ליראת ה' שבו אלא למקום שבו הם נראו: "וירא ויאמר מה נורא המקום הזה". בכוח מעלות המקום ראה יעקב את מראה החלום.

אלה מקצת הדברים על א"י שאמר החבר למלך כוזר.

לאור ספר הכוזרי

יסודות האמונה