בין אדם לחברו

התנהגות האדם בצורה מכובדת גורמת לקידוש שם שמים.

אָסוּר לְהַכּוֹת אֶת חֲבֵרוֹ, לְכַנּוֹתו בְּכִנּוּי גְנַאי, או לְצַעֵרו בִּדְבָרִים; חַיָּב אָדָם לְהִזָּהֵר בִּיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת; אסור לִגְנֹב ולְהַחֲזִיר אֶת מַה שֶּׁלָּקְחוּ; אָסוּר לִקְנוֹת מֵהַגַּנָּב אוֹ מֵהַגַּזְלָן; אָסוּר לֵהָנוֹת מִדָּבָר חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ; דין חֲפָצִים שֶׁהֻחְלְפוּ; אֵין הַשּׁוֹאֵל רַשַּׁאי לְהַשְׁאִיל; אָסוּר לְהַזִּיק מָמוֹן חֲבֵרוֹ.

הָרוֹאֶה אַבֵדָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, חַיָּב לְטַפֵּל בָּהּ לַהֲשִׁיבָהּ לִבְעָלֶיהָ; אִם בַּעַל הָאֲבֵדָה מִתְיָאֵשׁ מִמֶּנָּה - הֲרֵי הִיא הֶפְקֵר וְיָכוֹל הַמּוֹצֵא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ; מָצָא מָעוֹת אוֹ מְצִיאָה אַחֶרֶת שֶׁאֵין בָּהּ סִימָן בַּחֲצַר חֲבֵרוֹ.

לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר; מָתַי עוֹבֵר בְּבַל תלין? חוֹבַת הַפּוֹעֵל לֹא לִהְיוֹת עָיֵף.