בין המצרים

א - תקנת הצומות. ב - עשרה בטבת. ג - שבעה עשר בתמוז. ד - תשעה באב. ה - צום גדליה.

מעוברות ומיניקות נוהגות בתשעה באב דחוי כמו בצומות הקלים, וכל קושי פוטר אותן מלצום * במהלך השבת אין לבטא אבלות, אך משקיעת החמה יש להימנע ממה שאינו הכרחי מצד השבת – נשארים בבגדי שבת, אבל לא אוכלים * בצאת השבת מבדילים בדיבור כדי שיהיה מותר לעשות מלאכה, ובצאת הצום מבדילים על הכוס כדי שיהיה מותר לאכול ולשתות * חולה שאוכל בתשעה באב צריך להבדיל * כחלק מעבודת האהבה והתיקון בימים אלה, ראוי גם להכיר את דמותו של הרב יצחק גינזבורג ולהעמיק בהבנת עמדותיו, שהן רחוקות ממה שטוענים נגדו

"על מה אבדה הארץ? ויאמר ה' על עזבם את תורתי - שלא בירכו בתורה תחילה". ארץ ישראל היא ארץ שבה עושים את הדברים מתוך הזדהות פנימית. "מצוות אנשים מלומדה" לא יכולה להתקיים בארץ ישראל. זה נכון גם בעבודת ה', וגם לצד השני - כשעבדו ע"ז בא"י זה היה מתוך הזדהות איתה. לכן פחדו תלמידי החכמים לחזור לארץ בימי עזרא. וכשלימוד התורה היה בלי ה"עסק בדברי תורה", בלי החיבור האישי של הלומד שמביא לדיון וחידוד הסברא, עם ישראל לא יכל להתקיים בארץ.

על חסרון המקדש בחיינו הרוחניים בכיסופים ובתפילה לבניין המקדש.