בית המקדש

מנחם סימן בלוח השנה שלו את רשימת המטלות הדחופות והחשובות, שמוטלות עליו. "אה, כמה דברים חשובים עלי להספיק", נאנח, "השבוע לא אספיק הכל בגלל תשעה באב". "בעצם, תשעה באב"? הרהר לעצמו, "האם לא שכחתי בשטף החיים את המטלה החשובה מכל - בניין בית המקדש? מה עלי לעשות כדי שבית המקדש ייבנה בימינו"?

הנביא יחזקאל מצווה להתבונן במידות המקדש, ועל ידי כך נכלם מעוונותינו וגם נראה את חסדי ה' עלינו. מבנה המקדש מותאם לתהליך של לימוד זכות על עצמו ועל אחרים, ור' נחמן מברסלב אמר שעל ידי כך בונים את המשכן ומקבלים ניגונים והבל פה של תינוקות. לימוד במאמר "אזמרה" של ר' נחמן מברסלב.

אדם אחד הניח את כל כספו במגירה. יום אחד הוא רואה את בנו הקטן משחק ומשליך את שטרות הכסף לתנור. החלו האיש והילד לבכות. כל אחד בכה על מה שציער אותו - האיש בכה על כל כספו, ובנו בכה על הניירות הצבעוניים שמצא ועלו באש. ואנו? על מה אנו מצטערים בשלושת השבועות?

גם אנו בימינו, חלק מאתנו מחוסרי בטחון, מחוסרי אמונה שהגאולה מתממשת ובאה. יש בנו ממדות אבותינו בהיותם במדבר, לא היתה להם "מתינות" לחכות בסבלנות עד בוא דבר השם. עלינו לדעת כי גם הנפילות, גם הקלקולים שהפוליטיקאים גורמים, כל אלו לא יוכלו לעצור תכניתו של הקב"ה, שאמר לגאול את ישראל.