בית המקדש

השעור ניתן בבית הכנסת בכפר דרום; בתקופות מעבר בין בניין לחורבן, הנהגתנו משתנה בהתאם; הדבר בא לידי ביטוי בתיקון ברכת בניין ירושלים בתפילת עמידה לאחר חורבן המקדש, וכן בהנהגת רבי עקיבא שהעמיד רק חמישה תלמידים כהכנה לגלות. בימינו, כנגד זה, יש להרבות תלמוד תורה בכל העם.

המלך שולח שר אל בנו על מנת לבדוק את האפשרות להחזיר את המצב לקדמותו, אולם בן המלך כה שקוע בבעיות העכשיו עד שאת רגע הרחמים הוא מנצל כדי לפתור לעצמו בעיות מקומיות. חסרות לו גרביים וכמה בקבוקי יי"ש.

הארון והכרובים מסמלים את הקשר ההדוק והמיוחד שבין כנסת ישראל וקודשא בריך הוא; מאידך גיסא גם לנסיעת הארון יש כנראה משמעות מיוחדת העוסקת בחיים הלאומיים.

בביאור ואיחוד שיטות הרמב"ן והרמב"ם לטעם מצוות בנית בית המקדש; לרמב"ן טעם המצוה הוא לעשות בית שבו תשרה השכינה; ולרמב"ם טעם המצוה הוא כדי שיהיה מקום להקריב בו קורבנות.

הסבר בשיטת רש"י שהמקדש יבנה משמים, ושלוב שיטתו עם האומרים מעשי ידי אדם.

מצוה לעסוק בבנין הבית; ויקחו לי תרומה; "לי לשמי" - שאם לא כן יהיה חלילה עבודה זרה; ושכנתי בתוכם - בתוך כל אחד ואחד; מעשה המשכן במעשה שמים וארץ.

בימי בין המצרים אנו מרגישים את הצער והחיסרון הגדול שבהשראת השכינה מאז חורבן בית המקדש. רק מתוך תחושת החיסרון אפשר לבוא לכלל תיקון, ואי אפשר להגיע אל השמחה שלא מתוך חווית הצער ושותפות לתהליך שעובר על האומה. השיחה ניתנה בבית הכנסת בכפר דרום ימים אחדים לפני גירוש תושביו והחרבת ישובם.

יש אוהבי ה' המתאבלים על חורבן אריאל, ויש אוהבי ה' המחכים לבניין אריאל; המתאבלים בחורבן אריאל שרויים כל ימיהם בצער על החורבן, אולם צער כשלעצמו אין בו די; הצער על חורבן אריאל צריך שיניע לקראת עשייה של בניין מחודש;