גמרא בבא מציעא

שיעור זה עוסק בפסק הרמב"ם בסוגיית 'יאוש שלא מדעת', בתרומה ובגדר מינוי שליח.

שיעור זה עוסק בביאור מחלוקת אביי ורבא בדין ייאוש שלא מדעת, ע"פ השוואה לסוגיות נוספות בש"ס.

שיעור זה עוסק במספר עקרונות בדיני שליחות. תוספות בב"מ מחדש כי אם מישהו נשלח לגנוב בלי ידיעתו, הוא נעשה שליח לדבר עבירה ושולחו יתחייב. על חידוש זה קשה ממספר מקומות בש"ס. כמו"כ יש קושי ברמב"ם בהלכות כלאיים בענין אדם שהלביש את חברו בבגד שעטנז. כיצד יש ליישב את הדברים?

בדף ח ע"ב עוסקת הגמרא בקניין רכוב. שתי שיטות בראשונים בטעם הקניין: משיכה והשתמשות. מחלוקת זו מקבילה למחלוקת בגדר איסור כלאי בהמה - האם הוא תלוי רק בהנהגתם או גם בהשתמשות.

בירור שיטת הרמב"ם בדין ספק בכור שיכול הכהן לתקפו מהישראל, ותוך כדי הדברים - בירור האופן שבו פועלות חזקת מרא קמא וחזקה קמייתא, ובירור שיטת הרשב"א.

שיעור זה עוסק ביכולתו של בעל דין לחזור בו מדבריו בבית הדין במצבים השונים, ע"פ מחלוקת הרמב"ם והנימוקי יוסף, ומחלוקות האחרונים.

נחלקו הראשונים האם אדם שחייב שבועה, ויש לו מיגו שהיה יכול לטעון טענה אחרת שבה היה פטור משבועה, נפטר מהשבועה. בשיעור זה מובאים הסברי האחרונים, ומוצע הסבר חדש התולה מחלוקת זו במחלוקת נוספת בין אותם הראשונים ביסוד חיוב שבועה.

בסוגיית "תוקפו כהן", ע"פ מסקנת הגמרא הנראית לכאורה, הדין הוא ש"מוציאין אותה מידו", למרות שבמקומות אחרים בש"ס, ישנם עקרונות אחרים. הרמב"ם, בניגוד לשאר הפוסקים והראשונים, פוסק ש"מוציאין אותה מידו". כיצד הרמב"ם מתיישב עם הגמרא?

שיעור בעיון על סוגיית "עד המסייע" - מחלוקות ראשונים ואחרונים בעניין גדרו ותוקפו של עד אחד, חקירה בעניין שבועה, מחלוקת בעניין גלגול שבועה, ונפקא-מינות לדינא.

שעור במסכת בבא מציעא בדף י עמוד א, בביאור דין תופס לבעל חוב במקום שחב לאחריני ודין זכין לאדם שלא בפניו.