גמרא בבא קמא

הסבר החקירה האם זה שהניזק מקבל את הנבילה זה בתור חלק מהתשלום של הנזק או שהנבילה תמיד הייתה שייכת לניזק ולכן הוא קיבל אותה.

מחלוקת תוס', רמב"ן וריב"א אם אדם חייב אף באונסים גמורים ועיון בסייגי הרמב"ן אימתי בכל זאת פטור (מתעסק ברשות, ניזק פשע ועוד). שיטת הרמב"ם שמצד אחד מחייב באונסים ומאידך פוטר בשליבה שנפלה.

שיטת התוספות בדין 'אין שליח לדבר עבירה'. קושיות האחרונים על שיטת התוספות וישוב שיטתם.

מחלוקת רבי ורשב"ג אם חזקה נעשית בשתי פעמים או בשלוש, והבנת הכרעת הגמרא להלכה אימתי פעמיים ואימתי שלוש. האם רבי מודה בשור המועד ומדוע. יישוב והבנת חילוק התוס' בין דיני ממונות לאיסורים. ביאור מחלוקת רבא ואביי לפי הסברי הראשונים השונים.

האם מהות החזקה היא גילוי טבע השור או שהנגיחות מרגילות ויוצרות לו טבע ליגח? התבוננות מתוך מחלוקת המהר"ם ורבנו פרץ לגבי אמירת "משיב הרוח" תשעים פעמים ברצף. ותירוץ הקשיים בדבריהם על פי הקהלות יעקב, הראי"ה קוק ועוד. נפקותות מהחקירה.

ביאור מחלוקת האמוראים אם אפשר לחייב על אש מטעם ממונו, לפי שיטת רש"י המצריך בעלות על הגחלת ולתוס' שאינו מצריך. האם החידוש שאשו משום חיציו הוא הרחבת אחריות האדם בדיני ממונות או התייחסות הלכתית גורפת בכל התחומים כגון הלכות שחיטה ודיני רוצח.

בירור האם החיוב בזה נהנה וזה חסר הוא תמורה על ההנאה או תשלום על נזק חברו, והבנת החילוק מדוע ב'לא חסר' פטור. ומתוך כך עיון במחלוקות לגבי גובה התשלום כשההנאה מרובה וההפסד מועט, אופן התשלום מעידית או זיבורית והאם כופים לכתחילה. מחלוקת הראשונים בזה לא נהנה וזה חסר והבנת טעמיהם. חילוק הקצות בין דין נהנה לדין משתרשי.

האם הפטור ברשות הרבים נובע ותלוי בסברא או שזו גזירת כתוב. סקירת הסוגיות מהן משמע שזו סברא לעומת הסוגיות מהן עולה שזו גזירת כתוב, ויישוב הרי"ף מהן. האם הסברא לפטור היא מצד אונס המזיק או מצד הניזק שפשע?

מחלוקת רש"י ותוס' אם הקושר דליל לתרנגול והזיק בצרורות חייב מדין אש. מתי כח אחר המעורב בו מבטל את מעשה הראשון ופוטרו ומתי עדיין חייב מטעם אש? דברי החזון איש שגזירת מלך היא שבכל נזקי רגל אין לחייב גם מטעם אש. המכשיר נזק על ידי בהמת חברו נכנס תחת הבעלים.

הבנת שורש הספק אם הולכים בתר מעיקרא או בתר תבר מנא. האם מתייחסים לכלי כשבור ממש או רק מבחינה ממונית. שיטות הראשונים בהסבר דברי רבה – אם סבר שהולכים בתר מעיקרא או בתר תבר מנא. מחלוקת התוס' והקצות אם הולכים בתר מעיקרא גם בזורק חץ ויישוב הגר"ש שקופ.