גמרא יבמות
גודל טקסט
שלש הגדרות שונות במושגי הותרה ודחויה ביבמות ובכלל
x
-
שיטת הרמב"ם בפטור איסורי ערוה מיבום
סכום קצר של השיטות בענין זה בגמ'; פסיקת הרמב"ם בענין - וקושיו; נפקא מינה לדינא בין השיטות; הסבר פסיקתו של הרמב"ם; האם המבטל פסח שני דינו בכרת?; פסק הרמב"ם בענין פסח שני והשגת הראב"ד; ישוב השגת הראב"ד על פי סוגית מגדף; הקשר בין סוגית מגדף לסוגיא שלנו; פסק הרמב"ם כאן על פי פסקו במגדף; קושית ה"לחם משנה" בהלכות שגגות וישובה; המשך שיטת הרמב"ם בהלכות שגגות. -
עד אחד נאמן בדבר שבממון?
האם עד אחד נאמן ביחס לממון כשאין מוחזק? שיעור זה דן בשיטת המהרי"ק בנושא, בקושיות שהקשו האחרונים על דבריו ובישוב שיטת המהרי"ק, וזאת לאור גדר נאמנותו של עד אחד בכלל – בירור המציאות או קביעת ההלכה למעשה. -
מושגים ביבמות
נידה אינה פוטרת מיבום - היחס בין תפיסת קידושין לזיקת ייבום. אשת שני מתים - מחלוקת הפני יהושע והאבני מילואים. -
-
עכו"ם שקידש בזמן הזה
הסבר בדברי התוס' מדוע חוששים לקידושי גוי כיוון שסובר כר"ע ובקושיית המהרש"ל שא"כ אין הקידושין תופסים; הסבר בדודכתיה דקביעה - שני סוגי רוב: א.המברר ב.שאינו מברר, והנ"מ ביניהם. -
הותרה מכח דחויה
מחלוקת רשב"א והתוספות האם היתר אשת אח במצוות יבום הוא בגדר 'הותרה' או 'דחויה'; ביאור שיטת התוספות - הותרה מכח דחויה; לפרשת שקלים - מה בין מחצית השקל לקריעת ים- סוף. -
כלאיים בציצית
שיעור זה עוסק במחלוקת ר"ת והרמב"ם בדין לבישת חוטי כלאים בציצית למי שפטור ממצות ציצית, כגון שואל או אשה. לדעת הרמב"ם חובת האדם היא לקשור, ולר"ת החיוב הוא על הבגד כשהוא על האדם. -
היתר עגונה שבעלה נחטף ע"י מחבלים
היתר עגונה שבעלה נחטף ע"י מחבלים.היתר עגונה בנושאים שונים: היתר נישואין, ממונות ואבלות.שימוש בראיות שונות: אומדנות, אבד זיכרו, עדות גוי ע"מ להתירה. הדין במקרים דומים כמו בנייני התאומים וחטופים אחרים. -
שם ערוה ואיסור ערוה
דיון בדברי רש"י גורם המעכב את תפיסת הקידושין יבוא גם להפקעתם לאור חילוק בין שני סוגי ערוה. -
"מעכשיו" בדבר שלא בא לעולם
נחלקו הראשונים במשמעות אמירת המילה 'מעכשיו' בקניין בדבר שלא בא לעולם, ונחלקו אמוראים במשמעות אמירת 'מעכשיו' בקניין שיחול בעוד שלשים יום. ויש להבין, כיצד יתכן שהראשונים מעלים משמעויות חדשות למילת 'מעכשיו', שהאמוראים לא התחשבו בהן? בשיעור זה מוצעות שתי תשובות לשאלה, שכל אחת מהן מהווה אבן יסוד בהבנת מהות מעשה הקניין.