יום העצמאות

קוים בדמותו של שלמה המלך: קו פנימי - התעסקות במקדש ובתורה וקו חיצוני - התעסקות בהשפעה על שאר העולם ותיקון הצד הגשמי שבשאר המציאות; המיוחדות שבהכרזת המדינה.

האבנ"ז על או"ח: ידוע שרבי עקיבא עבר שנים וקידש חודשים בארץ ישראל..." ; "בן שישים לזיקנה"; חזקיהו שלא אמר שירה ולא רצה לשאת אשה - ממבט אישי לעומת מבט כללי.

"זה היום עשה ה'"; אלפיים שנות גלות והשתוקקות לארץ ישראל; הציונות החדשה: אלה דרכי ה'? "נגילה ונשמחה בו".

מאמר של הרצי"ה ב"לנתיבות ישראל" - מאמר 33 "ובחרת בחיים". הסבר ההכרח של ארץ ישראל לעם ישראל.

בגאולת מצריים, שורש הגאולות, היו שתי בחינות. אחת בכלי העולם ואחת פנימית יותר, קשה להבנה, אלוקית. ככה גם מהלך גאולתנו. יום העצמאות נתפס בכלים טבעיים ומסירות הנפש מצביעה על מהלך יותר פנימי.

מצווה מהתורה לקבוע יום טוב ביום שנעשית תשועה לישראל. תקנת חנוכה ופורים בימי בית שני ותקנות ימי פורים של קהילות שונות. מצווה לומר הלל ביום העצמאות שניצלנו בו מצרת הגלות.

מברר את הסמכות להוסיף ולקבוע ימי הודיה בזמן הזה על פי המהר"ם אלשקאר, המג"א והחת"ס, ומביא את מחלוקת הנצי"ב והחת"ס אי חיוב ההודיה לדורות הוא מהתורה או מדרבנן. עוסק בשאלות האם ועל סמך מה ראוי לקבוע אמירת הלל ביום העצמאות וביום ירושלים, וקובע חד משמעית שיש לקרוא הלל בברכה. מברר שיש לברך 'שהחיינו' ביום העצמאות. ומוסיף דברים על חובתנו להתבונן בראייה נכונה מתוך אמיתיותה של תורה במעשי ה' ולהודות לה' על הטוב אשר גמלנו בהקמת מדינת ישראל גם אם אינה בשלמות.