יום העצמאות

המבט שלנו ביום העצמאות הוא כפול: שמחה גדולה על המתנות הגדולות שעם ישראל זכה להם ביום העצמאות, ותפילה שהקב"ה יחיש וימהר את תהליכי הגאולה. מהלכי הגאולה הם בתחילתם 'קמעא קמעא', אך בכל שלב יכולה לגאולה לבוא גם במהירות ובפתאומיות.

גם כאשר אדם נמצא בחו"ל, עליו להרגיש שאין זה מקומו הטבעי והנורמלי. לפעמים הפורענויות שבאות בחוץ לארץ נובעות מכך שעם ישראל אינו מרגיש שהמציאות בחוץ לארץ היא קללה ומחלה.

גם אחרי השלב הראשון של הגאולה בתחילת הפסח, עדיין צריך להוציא את העבדות מאיתנו, וזאת עשה הקב"ה בשביעי של פסח. גם היום יש צורך בשני שלבים אלו של הגאולה.

לפעמים נדרשת מוכנות למסירות הנפש כדי שיזכו ישראל לנס. גם בזמננו, הדרך להתגבר על החולשות עוברת דרך מוכנות למסירות נפש למען התורה, עם ישראל וארץ ישראל.

משמעות גאולת ישראל שבאה מתוך התעוררות מלמטה, שמשלבת בתוכה חזרה אל הטבע שלנו בצורה עמוקה יותר, יחד עם לקיחת אחריות.

אמירת הלל על נס; מה מיוחד בה' אייר; התגברות הסיטרא אחרא כנגד ההתקדמות בתהליכי הגאולה; צלילה בים התלמוד מקדמת את הגאולה.

מזמור ק"ז, המזמור שאנו אומרים בתפילת יום העצמאות ויום ירושלים, עוסק בתקופת גאולתינו הנכחית, מקיבוץ הגלויות, דרך הקשיים בארץ ועד הגאולה. זאת אנו למדים הן מעיון בפסוקי הפרק והן מהקשרו בתוך ספר תהלים. מומלץ מאוד ללמוד את השיעור עם תנ"ך או ספר תהלים.