לג בעומר

ר' צדוק מציין את ל"ג בעומר ביום שעניינו התגדלות תורה שבע"פ. אך הרצי"ה לעומתו - הדגיש את רבי עקיבא ומסירות הנפש שלו על עם ישראל, שיום זה הוא יום ההילולא של תלמידו וממשיכו בהנהגה זו.

התהליך שרשב"י עבר בתקופה השניה במערה היה להכיר בעבודת הפשוטים ולראות את הקדושה והטוב שבה. כשמשה התפלל על הכניסה לארץ זה היה מכח אותה תורה שנעלמת במציאות. סוכריית השבוע: הקשר בין ל"ג בעומר ויום העצמאות

על רבי שמעון - אבי תורת הקבלה, ועל רבי מאיר בעל הנס - הכורך זה בזה את הטבע וההכרחי עם הניסי.

במתן תורה הקב"ה תלה את גילויו בעולם בסוג וברמת לימוד התורה של בני ישראל. על ידי תורתו של רשב"י התגלתה הנהגה חדשה של הקב"ה בעולם.

עמדותיהם השונות של התנאים כלפי מלכות רומי: שבח, גינוי ושתיקה * רוב חכמי ישראל נקטו כשיטת ר' יהודה ששיבח את המלכות או כשיטת ר' יוסי ששתק * ר' יהודה לא ניצל את קרבתו למלכות לטובתו האישית ונותר עני מרוד * ענוותנותו של ר' יהודה וקפדנותו של ר' שמעון * מעשי החסידות של ר' יהודה * מדוע המוני בית ישראל מקדישים ומעריצים את ר' שמעון * מעלת השתיקה של ר' יוסי והכבוד ההדדי בין שלושת החכמים

התפיסה המקובלת רואה בדיון בין רבי שמעון לרבי יהודה, דיון של 'קנאי' ו'מתון'. תפיסה זו עומדת בסתירה למפעלו המרכזי של רשב"י, המצפין את תורתו לדורות הבאים. המאמר מציין שוודאי כל התנאים שללו את מלכות רומי, אך רשב"י צפה את הבאות, הכין את הקרקע לדורות הבאים, ועל כך נסוב הדיון בין התנאים. אור חדש נשפך על הסיפור ומוצא בו משמעויות נסתרות רבות.

גדולתה של תורתו של רשב"י הקשורה לכלליות ישראל גם בתוך העולם הזה.

שלוש גישות בהבנת הקונפליקט שבין אורו של רשב"י לבין ישראל העוסקים בחיי שעה ומניחים חיי עולם.

תורתו של רשב"י בימינו אנו, ומידת הצורך במערה.