לימוד יומי באמונה

גודל טקסט

לימוד יומי באמונה
לימוד יומי באמונה באתר ישיבה
כ"ח תמוז תשפ"ד
לימוד יומי באמונה הוא לימוד יומי קצר בן כמה דקות שמטרתו להקיף ספרי ראשונים ואחרונים העוסקים בנושאי אמונה ולהעמיק בעיקרי אמונת ישראל.
הלימוד מבואר בביאור בהיר ותמציתי המאפשר לכל אחד ואחת להצטרף ללימוד.

שיעורים
רישום ללימוד יומי באמונה
הצטרפו עכשיו לאלפים שכבר לומדים!
לקבלת חוברת מודפסת – [email protected]
בשיתוף עם "בשביל הנשמה"

ויקישיבה - לימוד יומי באמונה

בשביל הנשמה היא עמותה שמטרתה להרבות לימוד של תוכני האמונה היהודית. פעולתה העיקרית היא חיבור והוצאה לאור של חוברות המיועדות ללימוד יומי קצר לצעירים. על פי רישומי העמותה, היא הפיצה במצטבר מאות אלפי חוברות, חלקן תוך שיתוף פעולה עם משרד החינוך שמחלק אותן בחופש הגדול לתלמידי החינוך הממלכתי דתי.
העמותה הוקמה לעילוי נשמת נרצחי הפיגוע בישיבת מרכז הרב על ידי חבריהם לישיבה.
עוד...
x
  • מאמר רביעי כ"ג
    המלך התקשה כיצד רואים כל הרעיונות הגדולים הללו בעם ישראל, והרי הוא נמצא בשפל גדול? החבר יבאר למלך בעזרת משל הזרע הנרקב באדמה שיש מהלך אלוהי בו אנו בטוחים, ואפילו השפלות היא חלק ממהלך זה.
  • מאמר רביעי י"ח- כ"ב
    היום נלמד שהפילוסופים חשבו שנפגשים עם ה' רק על ידי השכל, וממילא השקיעו את כל כוחם, ואפילו הכוחות הגשמיים כדי להגיע להשגות שכליות. לעומת זאת, אנו יודעים שהמפגש עם ה' צריך להיות עם כל כוחות החיים ולכן אין לנו לדכא את כוחות החיים אלא לשכללם ולפתחם.
  • מאמר רביעי ט"ז- י"ז
    למדנו ששם הויה נובע מתוך המפגש הבלתי אמצעי של עם ישראל עם דבר ה'. מדבר זה ניתן ללמוד שהתורה מתאימה לכל כוחות החיים ולא רק לשכל, שהרי כל כוחות הנפש נפגשו עם דבר ה'. מתוך כך מבין המלך כיצד חי אברהם אבינו חיים של מסירות נפש לדברי הקב"ה, לעומת פילוסופים שאצלם ההבנה היא בעיקר בשכל אך לא באה לידי ביטוי בשאר תחומי החיים.
  • מאמר רביעי ט"ו
    בתורה אנו רואים שפרעה מכיר בשם אלוהים אך כופר בשם הויה. דבר זה נובע מהחילוק שבין שתי השמות. שם 'אלוהים' נובע משורש 'איל' והכוונה לכוח. שם זה מבטא את ההופעה דרך כוחות הטבע – בטבע אנו מבחינים בחוקים מוגדרים הנובעים משם אלוהים. לעומת זאת, בשם הויה אנו מדברים על גילוי שונה ומיוחד של ה' במציאות איתו פרעה לא יכל להיפגש – גילוי זה מופיע על ידי הנבואה.
  • מאמר רביעי י"ד- ט"ו
    בתחילת היום נלמד על ההבדל בין חטאי עם ישראל בימי ירבעם לימי אחאב. לאחר מכן ריה"ל מביא את משל השמש; השמש היא אחת, אך קרניה מופיעות בכל מקום בצורה שונה, כפי מידתו של אותו מקום. לפי זה נבין את החילוק בין שם הויה לשם אלוהים.
  • מאמר רביעי י"ב- י"ג
    החבר מבאר את ההבדל בין הפילוסוף שמחפש ידיעות והגדרות, לבין אנשי הדת שעסוקים בדרך חיים. עם זאת, ריה"ל מעיר שאל לנו לטעות בהשוואה לשאר הדתות – לנו יש את דבר ה' איתו נפגשנו וממילא אפילו בזמן ירבעם שהיו עובדי עבודה זרה בישראל – עדין הודו באלוהי ישראל. לעומת זאת הנצרות והאיסלאם שינו את כיוון התפילה והמצוות והתרחקו ממנו מרחק רב.
  • מאמר רביעי י'- י"א
    כבר למדנו שניתן לקבל נבואה דווקא בארץ ישראל או בעבורה. גם הנצרות והאיסלאם מודים בקדושת הארץ, אך בפועל הם סותרים זאת על ידי מעשיהם.
  • מאמר רביעי ז'- ט'
    קרני השמש מגיעות למקומות רבים, וכל מקום מקבל את הקרנים לפי עניינו – יש מקומות חמים ומוארים יותר וישנם פחות. כך הדבר ביחס לאור האלוהי, ישנם מקומות וזמנים בהם האור נראה יותר. מתוך הבנות אלו נוכל להבין מהו יחס הראוי כלפי האסטרולוגיה – האם יש בה אמת? ואם כן, מהו הקריטריון למצוא את אותה האמת?
  • מאמר רביעי ג'- ו'
    המלך שואל את החבר האם ניתן להסתפק בהשגה שכלית בעניין הבורא ועל ידה יגיע האדם לידי אהבה ויראה. החבר מבאר שעבודת ה' שלנו כוללת את כל הכוחות וכל המידות, ולכן אי אפשר לעבוד את ה' רק על ידי כח המחשבה; יש לצרף את כל כוחות החיים לעבודת ה'.
< 163162161160159 >
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il
;