מצוות התלויות בארץ

"מה המצב אצלך בחממות, הכל כרגיל?" שאלתי כבדרך אגב, את משה בן דודי, בשעה שנפגשנו בשמחה משפחתית. להפתעתי, במקום התשובה השגרתית, נעניתי - "אצלנו הכל לא כרגיל, אנחנו בעיצומם של ההכנות לשנת השמיטה. אתה יודע", אמר משה והביט בי בעיניים חודרות - "אנו בונים עליכם, כצרכנים". התביישתי. שכחתי בכלל משנת השמיטה. אולי גם אני צריך כבר להיערך לשנת השמיטה?

בעוון השמיטה ישראל גולים שכן השמיטה היא הכרזה שאין הארץ שלנו.לפי זה נבין את היחס שבין הכרזת השמיטה: שבת לה'. לבין "מתנת" היובל: הארץ תהיה לכם.

עיון בתיאור השמיטה והיובל מגלה הבדל סגנוני בולט: השמיטה היא לה' ואילו היובל הוא לכם. הדבר מקביל ליחס שבין שבת ליו"ט ומלמד ששמיטה קיבעא וקיימא ואילו קדושת היובל תלויה בנו.

מדברי האברבנאל למדנו ששמיטה ויובל מזכירים לנו את שני החסדים הגדולים: שמיטה את בריאת העולם ויובל את מתן תורה. על פי זה נמצא קווי דמיון בין אורך שנת היובל לזמן ששהו ישראל למרגלות הר סיני.

אם באמת ובתמים אנו רוצים לקיים מצות שביעית כמאמרה, עלינו להרבות אחווה, וותרנות הדדית, "עין טובה" וחמלה על הזולת. אם אמנם בימינו איננו מקיימים מצות ביטול חובות כספיים, אבל לכל לפחות לא נשכח את הכיוון המרכזי של המצוה, אהבת ישראל.