ספר שמות

לימוד מוחשי הלכה למעשה; ומשפטים בל ידעום; צביעותם של הגמל והחזיר; דרישה וחקירה שהיא מצוה; מנין בני ישראל; אך את שבתותי תשמרו; הנהגות לכהנים בבית המקדש; כבר בא המשיח?!; כי אות היא ביני ובניכם; לדעת כי אני ה' מקדשכם; להזהר ממחלוקת בעיקר ביום שישי; לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת; קבלת שבת של הבבא סאלי זיע"א; לכה דודי לקראת כלה.

מדוע ליצני הדור חשדו במשה שמעל בכספי המשכן?; נאמנותו של משה, היא הייתה סוד הברכה ששרתה במשכן; מדוע בחשבון שערך משה שכח את ווי העמודים?

הבנה בפרשית חטא העגל תוך כדי השוואתה לפרשייה מקבילה.

החושן בא לכפר על קלקול הדינין, והדינין הם דברים המסורים אל לב הדיין; הקפדה על הדינין איננה נחלתו הבלעדית של הדיין, כל אדם חייב להקפיד על ענייני הממון שלו; וזה משמש הסבר לדברי הרמ"א על סעודת פורים בפורים קטן.

מדוע לא הוזכר שמו של משה בפרשה?; בביהמ"ק השלישי תדלק המנורה תמיד; להעלות נר תמיד – רמז ללימוד התורה; שתהא השלהבת עולה מאליה; שיעור השמן שהיה בכל נר במנורה; מנין היה שמן במדבר?; מדוע אהרן לא השתתף בהכנת המנורה; לא יסיח דעתו מהתפילין; לשם יחוד קודם עטיפת טלית והנחת תפילין; 'קדש לה' – על הציץ; מה נברך כשיבא המשיח?.

מטרת מלבושי הכהן; האם כהנים שלוחי דידן או שלוחי דרחמנא; "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש ממלכות..." הלבושים הללו אינם רק הידור חצוני; יוסף זכה לקבל מאביו כתונת פסים; הבגדים מהוים תקון הגוף והעלתו, ובנוסף לכך מסמלים את מותר האדם מן הבהמה; ההבדל בין שאול לדוד ביחסם לבגדים; התחפושות שנהגו בהם בפורים.

לי לשמי - ליקבה"ו; כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי; וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה - נתינה שיש בה הנאה; מנין היו זהב וכסף במדבר?; גביית צדקה - כיצד?; ושכנתי בתוכם – בכל אחד ואחד מישראל; מעלות בנותני צדקה; אבני שוהם ואבני מילואים; 'לא יסורו ממנו'; הארון נושא את נושאיו.

בביאור ואיחוד שיטות הרמב"ן והרמב"ם לטעם מצוות בנית בית המקדש; לרמב"ן טעם המצוה הוא לעשות בית שבו תשרה השכינה; ולרמב"ם טעם המצוה הוא כדי שיהיה מקום להקריב בו קורבנות.

הארון והכרובים מסמלים את הקשר ההדוק והמיוחד שבין כנסת ישראל וקודשא בריך הוא; מאידך גיסא גם לנסיעת הארון יש כנראה משמעות מיוחדת העוסקת בחיים הלאומיים.