פסקי דין

עמותה משדרות הזמינה הופעה של תזמורת מקומית בליל יום העצמאות. בעקבות כך ביטל בעל התזמורת הופעה בעיר אחרת, השיקול שלו היה פרסום מקומי. התזמורת לא מספיק מוכרת בשדרות ואירוע המוני על פי רוב, גורר הזמנות חדשות. שבוע לפני יום העצמאות התקשרו לעמותה והודיעו להם שמוסד חינוכי מירושלים יגיע לשדרות לחגוג יחד את יום העצמאות. מדובר במוסד חשוב בעל יכולת כלכלית, לכן ישנו עניין גדול לעמותה לעבוד עמו בשיתוף. התברר שיחד עם תלמידי המוסד מגיעה תזמורת יוקרתית. העמותה התקשרה לבעל התזמורת המקומית והודיע לו שההסכם מבוטל. נציג התזמורת ביקש להופיע אפילו רק חלק מהזמן אולם לא היה מספיק זמן לאפשר זאת.

אדם נפטר ללא בנים, ואף ללא יורשים ידועים אחרים, כי כל יורשיו הידועים מתו בשואה, ולמרות שחיפש אחר קרובים במשך זמן רב, לא מצא.

אדם כתב צוואה ובה נכתב: "לאחרי מותי אני מצווה כדלקמן: מרכושי יקבלו: 300 לירות הכלה שלי הגברת פלונית (התובעת)". לאחר עוד ציוויים בנוסח זה, סיים במלים: "חתום בהכרה מלאה" - וחתם בשמו המלא. יומיים לאחר מכן, ביום חתונתו עם התובעת, התאבד המצווה, וקודם מותו השאיר מכתב ובו נאמר (כלפי התובעת ארוסתו): "צוויתי לך שלוש מאות לירות בצואה, וזה ישמש כמו כן סימן כלפי חוץ שרק את חשבת עלי לטובה".

אדם כתב צוואה ובה נכתב: "אני החתום מטה מצווה את אשר יעשה ברכושי אשר ישאר לאחר מותי כדלקמן: כל רכושי יקבלו לאחר מותי מר פלוני ומר פלוני. ולראיה באתי על החתום...". על הצוואה היה חתום הנפטר, ועוד שני עורכי דין דתיים, שהם אחים. על פי בירור שנעשה בבית הדין, לא נמצאו קרוביו של המנוח הראויים ליורשו על פי הדין.

התובע ניהל משא ומתן עם הנתבעת לקניית מגרש. בשלב מסוים סוכם על מחיר של 25,000 לירות, והתובע שילם מקדמה בסך 3,000 לירות. נערך חוזה, ועורך הדין של הנתבעת העביר את החוזה לעיונה. הנתבעת רצתה שינויים שונים בחוזה, וקודם שהוסכמו כל התנאים והפרטים, החליטה הנתבעת לבטל את המכירה, מאחר ואחד מיורשיה היה מעוניין בקניית המגרש.

שני הצדדים הם זוג בתהליכי גירושין. כשהיו זוג צעיר רכשו דירה, כאשר מרבית הכסף הדרוש לרכישת הדירה ניתן ע"י הורי הכלה, אף שבסופו של דבר נרשמה הדירה על שם שניהם.

הנתבעת היא אלמנה, שנפלה ליבום לפני התובע. התובע מוכן לחלוץ ליבימתו, אלא שקודם שיחלוץ הוא תובע ממנה דירה הרשומה על שמה.

הנתבעים קנו דירה, שהייתה מושכרת לתובע. התובע טוען, שהיות שהוא שוכר, הרי הוא מצרן, ולכן הוא דורש לבטל את מכירת הדירה, ולחייב את המוכר למכור לו את הדירה.

התובע גר בדירה בקומה ראשונה. נודע לו כי הבעלים של הדירה מתחתיו מוכר את דירתו לזוג - הנתבעים.

התובע קנה רכב מהנתבע. מחיר המחירון של הרכב היה 22,000 ₪. אולם בפועל גבה הנתבע רק 21,000 ₪, משום שהרכב 'קצת משומש'. כאשר באו התובע והנתבע להעביר את הבעלות על הרכב בדואר, התברר לתובע שהרכב שימש ללימוד נהיגה, דבר שעל פי המקובל מפחית את ערכו ב-20%.