פרשת משפטים

פרשת משפטים חותמת בתיאור של עליית משה להר סיני ואמירת נעשה ונשמע ע"י בני ישראל. האם פרשה זו נאמרה לפני מתן תורה או אחריה?

כיצד עושים לפני ששומעים, הרי קודם כל צריכים לשמוע מה הוא שדורשים מהם, ואחר כך יוכלו לבצע ולקיים? למה הקדימו מלת "נעשה" לפני "נשמע"?

נשאלת השאלה, מדוע התורה הפסיקה את תיאור מעמד הר סיני וכתבה פרשת משפטים באמצע?

"עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ". מדוע התורה כותבת זאת בלשון שאלה ותשובה?

לארבעה אבות נזיקין יש מקבילות באדם; כנגד אבות הנזיקין באדם יש ארבעה סוגי מצוות; עניין הריבית; מחצית השקל; מצוות ""אנשי קדש"; אנו מצפים כל הזמן לבניין ביהמ"ק (ולחורבן המסגד); "ויספר משה" - מה סיפר משה לעם; אדר והשמחה בעבודת ה'; השפע מלמעלה לפי מחשבת האדם.

מהי דעת ההלכה על בתי המשפט במדינת ישראל? הרב זלמן ברוך מלמד על בתי משפט, על השפעת הגלות ועל הצורך לחזור למשפטי התורה.

אצלנו החינוך של הילדים חשוב מאד, אצלנו "בנערינו ובזקנינו נלך", וידוע שאם אין גדיים אין תיישים, אם אין נערים הלומדים תורה, אין זקנים, ועל כן כתוב "נערי בני ישראל". על הבל פיהם של תינוקות של בית רבן.

תפקידם של הרבנים ומרביצי התורה להביא את התלמיד להשגת אור האמת בתורה, וזאת על ידי עמלה של תורה.

בתחילה נאמר "כל אשר דבר ה' נעשה" כיוון שהם שמעו את כל התורה בעל פה ולכן הם יכולים לומר: נעשה. בהמשך משה כותב את התורה ומביא את הספר. התורה הכתובה אינה כוללת הכל ולכן צריך גם לעשות וגם לשמוע.

ההבדל בין הביטוי "כל אשר דבר ה' נעשה" לבין הביטוי הכפול המופיע בהמשך "נעשה ונשמע" - הוא תולדה של העובדה שאים אף יהודי שמחויב בכל התרי"ג בחלק הוא מחויב לעשות, בכל - לשמוע, כלל ישראל הוא המחויב בכל התורה.