פרשת נח

הכוחות הרוחניים של בני האדם התמעטו לאחר המבול כדי לקיים את העולם ולא לתת בידם כוח להחריבו כמו שהיה לפני המבול.

יש משברים בעולם, אבל זה תהליך של התפתחות; יש נפילות והתמודדויות, אבל מתוך כך צומח הטוב הגדול. התורה כתבה באריכות מיותרת על מנת ללמדנו לדבר בלשון נקיה, וגם כאשר אנו מתנגדים לדעות אחרות מאתנו עלינו לדבר בחיוביות. זה נכון תמיד, ובמיוחד כעת בתקופת בחירות. השלום והאחדות חשובים יותר מהאמונה, שכן כשיש פירוד בעם ישראל זה כביכול יש פירוד אצל ה', ואילו האחדות שלנו מופיעה את האחדות האלוקית. הזוהר בהקדמה לספר בראשית מביא חמש מצוות שרמוזות במאמרות שבפרשת בראשית: 1. "בראשית ברא אלוקים" - יראת השם, 2. "יהי אור" - אהבת ה', 3. יקוו המים... אל מקום אחד" - יחוד ה', 4. "יהי מאורות ברקיע" - מציאות ה', 5. "ישרצו המים" - העיסוק בתורה שנמשלה למים.

יש שתי בחינות של שבת, שבת שהיא מעין עולם הבא, ויש גם את התפילה, שהיא בתוך ימי החול והיא בחינת שבת. גם שם אנחנו עוזבים את הטרדות של העולם הזה, ודווקא מי שעובד יש לו יותר געגוע לתפילה שהיא נותנת לו כוחות ביום-יום.

ילדים חייבים לעשות כלפי הוריהם כל דבר שאדם הגון היה עושה במסגרת דרך ארץ. החידוש שהוסיפה התורה במצוות כיבוד הורים הוא חובה לסייעם כשהם סיעודיים גם במחיר הפסד זמן וכסף , גם ילדים להורים מאמצים מחויבים לכללי הכבוד והמורא מצד דרך ארץ, למרות שאין אלו הוריהם הביולוגיים, וכן גרים , התורה לא ציוותה על ברכה לפני האכילה, מפני שזו חובה מוסרית פשוטה להודות לא־ל שהעניק לנו את המזון

אל לנו להתבונן בבעיית הסוכות במגדלי מגורים במשקפיים של פרקטיקה הלכתית בלבד, אלא לעיין בהדרכה התורנית שיוצאת ממנה – המגורים במגדלים מנוגדים לטבעיות החיים.

דרוש הבעש"ט על 'בא אל התיבה' בעניין התפילה. כל העולם תלוי במעשיו של האדם. מסירות נפש על לימוד התורה. אהבת ה' ואהבת התורה נמצאת בטבע הנפש.