צבא ומלחמה

גודל טקסט

קנווהחובת לומדי התורה להשתתף במלחמה
האם לומדי התורה צריכים להשאר בבית המדרש וללמוד או שמה לצאת להלחם?
x
  • השירות הטוב ביותר לבנות
    מדוע רוב הרבנים ככולם מתנגדים לשירות צבאי לבנות * הקשר בין היקף גיוס הבנות הדתיות להיקף ההתחלנות * העלייה במספר המתגייסות בשנים האחרונות * ההוראה הכללית שלא להתגייס נכונה גם היום, גם אם בחוגים מסוימים הגיוס לא גורם להיחלשות דתית * בזכות התנגדות הרבנים לגיוס, צה"ל מתאמץ לתת לחיילות סביבה דתית תומכת * מסיבות ביטחוניות, כלכליות ודמוגרפיות מוטב לבטל את שירות הבנות בצה"ל ובשירות הלאומי * הצעה אלטרנטיבית: להקים מסלול הכשרה מקצועי לפני שירות לאומי, בדומה לעתודה האקדמית בצה"ל
  • החייל התורני וקדושת המחנה
    * מדוע דווקא במחנה יש צורך בקדושה יתרה * שמירת קדושת המחנה מונעת התרת רסן האופיינית לחיילים בעת מלחמה * שמירת קדושת המחנה מנתבת את המלחמה למטרה אידיאלית של תיקון העולם * המצב הדתי בצה"ל כיום טוב יותר עבור החייל הדתי הממוצע וקשה יותר עבור החייל התורני * למרות השיפור, עדיין חיילים דתיים רבים מסירים את הכיפה במהלך שירותם
  • מצוות התורה ומצוות העם והארץ
    האם נכונה טענת החרדים שההלכה פוטרת משירות צבאי כל מי שלומד תורה * שני מקורות המצווה להתגייס לצבא: הצלת נפשות וכיבוש הארץ * חשיבות מצוות תלמוד תורה והצורך של כל יהודי להתמסר לכך מספר שנים * הצורך בדחיית השירות וקיצורו למי שמיועדים לתפקידי מורים ורבנים * שחרור העוסקים בתורה מגיוס משתנה לפי מידת ההכרח הביטחוני בגיוסם * קשה לסמוך על הצהרות הפוליטיקאים, שעמדתם בנושא משתנה לפי האינטרס הפוליטי * הסיבה הלא מוצדקת והסיבה המוצדקת להימנעות חרדים מגיוס
  • הישיבה והצבא - פגישת הרצי"ה עם שר הביטחון (שיעור סיכום)
    הרמב"ם כותב ששבט לוי לא יוצא למלחמה, ומתרץ הרב הנזיר ששבט לוי לא יוצאים למלחמת כיבוש כי אין להם נחלה. אבל למלחמת פיקוח נפש יוצאים. בפגישה עם שר הביטחון הסביר הרצי"ה בניגוד לשאר הרבנים את חשיבות לימוד התורה בכך שהוא המדע המיוחד לישראל ושאין תלמיד שפטור מהצבא - יש תלמיד שדוחה גיוס עד שישתלם בגיבוש אישיותו הרוחנית
  • צבא יהודי על ידי הרבנות הצבאית
    דוגמאות לקו ההלכתי של הרבנות הראשית אשר עוצב על ידי הרב גורן, אשר הופך את הצבא כולו לנגיש לשומרי מצוות
  • הגיוס באנגליה לעומת הגיוס בארץ ישראל (אגרות ראי"ה)
    באגרת כותב הראי"ה קוק זצ"ל לרב ד"ר הרץ - רבה של אנגליה לאחר מלחמת העולם הראשונה. באיגרת מביא הראי"ה שלוש מקורות על חשיבות הלימוד של ת"ח, ואת האיסור לגייסם. הרצי"ה מסביר מדוע שלוש מקורות אלו אינם שייכים בזמנינו - בזמן מלחמת מצווה
  • היתר ההסתכנות ביציאה למלחמת מצווה
    דיני ציבור שונים מדיני היחיד, ולכן כלל ישראל יכול לצאת למלחמה למרות הסכנה לנפגעים, וכן חיילים בודדים יכולים להסתכן להצלת חבריהם. היחס בין הישיבה והצבא.
  • הישיבות והצבא ע"פ מרן הרצי"ה
    הסיפור על הכרוז המזוייף של מרן הראי"ה קוק זצ"ל הקורא לאי גיוס בני הישיבות והסברו עפ"י הרצי"ה. החובה על כל יהודי להציל את חברו אפילו בספק סכנה וכל שכן כשמדובר בהצלת קיומם של ישראל בארצם. בשעת מלחמה אף בסכנה ודאית חייב היהודי לסכן עצמו כדי להציל את חברו.
  • דמותו של יצחק ומלחמות ישראל
    האבות זיככו את נשמתם ומתוך כך הגיעו לקיום המצוות שהן גילוי הנשמה. יצחק הוא נפעל פסיבי, הגדלות היא להיות נפעל מרבש"ע. מלחמת ישראל ואויביה היא מלחמה דתית, ונצחון ישראל הוא קידוש ה'.
< 1615141312 >
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il
;