קול צופייך

גודל טקסט

gptלמי מותר לעקוף סמכות?
צפו בשידור חי החל משעה 20:00 משיעורו השבועי של הרב שמואל אליהו שליט"א רב העיר צפת בבית הכנסת "היכל יעקב".
x
  • צום ביום כיפור לחיילים
    אנחנו בוחרים לשמוח בשמחת תורה, כי התפקיד של החגים הוא לתת עוצמה לעם ישראל, ולעם ישראל נדרשת עוצמה גדולה במיוחד בעת הזו אחרי שנה של מלחמה. עוצמה, אמונה וביטחון הם הנשק הכי עוצמתי שלנו. באמצעות שלושתם אנחנו אומרים לקמים עלינו לכלותינו כי שום התקפה שלהם לא תחליש אותנו; לשם הצלת כלל ישראל התירה התורה אשת יפת תואר והתירו לאכול קדלי דחזירי, וכמובן שלא התירו סתם לתאווה, אלא כשהחטא הזה מועיל להצלת כלל ישראל, אפילו בדרך רחוקה מאוד. מכאן למדנו שחיילים צריכים לעשות במלחמה כל שביכולתם כדי שיוכלו להציל את כלל ישראל
  • תקע בשופר גדול לחרותנו
    אנחנו נקראים לתקוע בשופר בראש השנה שהוא יום המשפט של אלוהי יעקב. עדות על ניהול העולם בידי ה' היא הסרת הסבל מיוסף ועלייתו למלוכה במצרים ששלטה בימים ההם על כל העולם התרבותי של פעם
  • וְהָרִשְׁעָה כֻלָּהּ בֶּעָשָׁן תִּכְלֶה - גילוי מלכות ה'
    בהחלטת האו"ם על נתינת ארץ ישראל לעם ישראל בכ"ט בנובמבר תש"ח שונאי ישראל ידועים כמו סטאלין פתאום התיישרו כמו פרעה, והנשיא האמריקני טרומן החליט ללכת כנגד כל יועציו החשובים ולתת את ארץ ישראל לעם ישראל. אין זה אלא "אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָא אַנְתְּ הוּא דְשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא וּמַלְכוּתָא דִילָךְ הִיא"‏ שֶׁיִּתַּמּוּ, שֶׁיִּכָּרְתוּ, שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ אוֹיְבֵינוּ וְשֹוֹנְאֵינוּ וְכָל מְבַקְשֵׁי רָעָתֵנוּ – יש אויבים ושונאים מסוגים שונים, וכל אחד מהם צריך לקבל את דינו לפי חומרת המעשים שעשה לרדוף את עם ישראל ולהרבות את שנאתם בעולם. כמו שאנחנו רואים כיום בעינינו במקומות שונים בעולם
  • תפילות ראש השנה – בעת מלחמה
    אנחנו נמצאים במלחמה כבר שנה שלמה. יש חטופים ופצועים ומשפחות כואבות שיקיריהן הקריבו את חייהם. לכן חובה לכוון בתפילות של ראש השנה במלכויות זיכרונות ושופרות על ניצחון ישראל במלחמה. וחובה לכוון בתקיעות השופר על חובה לתקיעות של עת מלחמה; "אמר רבי אבא בר כהנא דורו של דוד כולם צדיקים היו ועל ידי שהיה להן דילטורין (בעלי לשון הרע) היו יוצאים במלחמה והיו נופלים וכו'. אבל דורו של אחאב עובדי עבודה זרה היו, ועל ידי שלא היה להן דילטורין היו יורדים למלחמה ונוצחין". ונדמה שבשנה הזאת הדברים הללו לא צריכים פירוש
  • כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ – לתקוף או להתגונן?
    הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל: כשאתה מקדים ויוצא למלחמה על אויביך בשטחו - אתה מנצח ושובה ממנו שבי. אבל כשאתה ממתין לתקיפת האויב בשטח שלך ואתה מתגונן מהאויב, אתה בצרות מהַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם; בשיר התודה שלו דוד מלמד אותנו איך להילחם: אל תחכה לאויב. תמיד תהיה היוזם. אל תתמגן בכל מיני גדרות וחומות. אל תעודד את הפחד ואת הפסיביות. תקוף בחכמה ברגע הנכון ואל תניח לאויב עד שמסיימים את המערכה. "אֶרְדְּפָה אֹיְבַי וָאַשְׁמִידֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם. וָאֲכַלֵּם וָאֶמְחָצֵם וְלֹא יְקוּמוּן וַיִּפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי"
< 54321 >
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il
;