קוממיות

נבחרנו להיות לעם הסגולה שמוטלות עליו מטלות אלוקיות חשובות ביותר - להיות אור לגויים, ולהפיץ את אמונת הייחוד בבורא העולם - אמונה שמקפלת בתוכה את היסוד לשאיפה לטוב לצדק ולאהבת המישרים.

הזמן הוא אחד מהנבראים, וכפי שהרמב"ן מגדיר הוא 'הדק שבנבראים', וגם אותו יש בכוחו של עם ישראל לקדש - 'מקדש ישראל והזמנים' - ופרשו חז"ל שה' קידש את ישראל, והם יכולים לקדש אפילו את הזמן שהוא בריה שאינה ניתנת למישוש ביד

מיום שפתחתי חשבון בנק, אהבתי תמיד לכתוב בכל הצ'קים תאריך עברי. לעיתים היה הפקיד או מקבל הצ'ק בוחן את הצ'ק בעיניים מופתעות, ושואל בהיסוס - זה חוקי? כן, וודאי, הייתי משיב. במדינת ישראל התאריך העברי הוא תאריך רשמי. אולם בפעם האחרונה שהוצאתי פנקס צ'קים גיליתי שסימנו קווים בשורה של התאריך, כך שתתאים לתאריך הלועזי ולא לעברי. מה אעשה כעת? עד כמה מחויבים להקפיד על תאריך עברי ומדוע?

אל תהפכי להיות השוטרת של הבית, המשגיחה ובודקת את בעלך, עוקבת אחריו כדי שחלילה לא ימשיך לגלוש! אמרי לו שאת לרשותו, ותסייעי בכל מה שבכוחך לעשות, אבל הוא חייב לקחת את האחריות למעשיו

במבט שטחי העבודה היום-יומית שלנו והמעשים שאנו עושים, הם חולין. אולם מי מאיתנו שיעצור מידי פעם את שטף חייו וישנן לעצמו - 'לכבוד שבת קודש', את כל מעשי אני עושה למען שמו יתברך ולמען גאולת ישראל הרי אותם חיים יהפכו לקודש

אם כיום תתחשבי ברגישותו ותתנהלי בחינוכו לפי מידתו זו, הרי שבעתיד תגדל עוד יותר הרגישות, ואז מה יעשה כאשר יתקל בחברת ילדים או נערים, וגם בוגרים, שאינם מתקשרים למי שהוא בעל רגישות?!

יש לי חבר עם עיניים מיוחדות. הם נדלקות באור מיוחד כל פעם שחידוש מרענן מופיע בבית מדרשו. הייתם צריכים לראות את עיניו ביום שהוא לבש בפעם הראשונה 'ארבע כנפות' עם פתיל תכלת. וכשפרסמו בעיתון שבשוודיה נולדה פרה אדומה תמימה לא היה גבול לאושרו. יום אחד הוא בא אלי עם עיניים שואלות. שמע, הוא אמר לי, אני חייב לברר שאלה שמישהו שאל אותי - האם ועד כמה עלינו לפעול לחידוש מצוות נשכחות?

כל שנה, בפרוס עלינו חג הפורים, מספרים יודעי דבר על אותו הפרופסור שבפורים דפרזים שוהה בירושלים ובפורים דמוקפים נמצא בתל אביב. כך מתחמק לו הפרופסור מלציין את חג הפורים, שלשיטתו (העקומה) איננו חג מוסרי. בעלי הלכה דנים בשאלה ההלכתית - האם אכן פטור הפרופסור מקריאת מגילה ושאר מצוות היום, ואילו בעלי אגדה דנים בשאלות - האם מצוות מחיית עמלק 'מוסרית' בימינו? וגם אם איננה 'מוסרית', וכי מה בכך?

בית המקדש שייך לכל מי שמשייך את עצמו אל הקדושה ורוצה להתקרב אליה. לעומת העולם המוכר לנו, בו זוכים רק תלמידי החכמים וסופרי הסת"ם לראות את פרי עמלם מובא אל היכל מקדשי המעט - בבית המקדש זוכה לזאת כל חקלאי.