קוממיות

כל ערב מתרחש בביתנו "טקס" הרדמה של ארבעת ילדנו, כולם רוצים יחס, סיפור, "אבא תשכב על ידי", "לשתות! אני צמא", ועוד. כמובן, מידי פעם מריבות בין הילדים, כריות או שמיכות עפות ממיטה למיטה, בקיצור, מהומה.

הכלל תמיד צדיק, החטא נמצא רק ביחידים ולא בכלל. לכן, כל מצוה כללית יש לה ערך מיוחד, שלמות מיוחדת. למרות שכל יחיד משתתף בסכום קטן, התחייבותו אל הכלל מעלה אותו למדרגה של שלמות, וכך גם אם היחיד הוא עני בכוונה משלימו חברו שהוא עשיר בכוונה.

ההיכרות עם הבחור נמשכה כמעט שלושה חודשים - הרגשתי ממש טוב בפגישות, אבל הוא החליט לא להמשיך, והקשר נפסק. ומאז, כבר שלושה חודשים, שאיני מוצאת מנוחה לנפשי.

פורים מתקרב. השמיניסטים מתכוננים (כבר חודשיים) להכתרה, לשוק פורים ול...? גם המבוגרים מתכוננים לפורים שלהם, ובין סממני הפורים ממתינות לנו... הקופות. עוד מעט הם ימלאו את בימות בתי הכנסת ותיבות הדואר, ויזכונו ב'זכר למחצית השקל' ו'מתנות לאביונים'. 'צורכי עמך מרובים ודעתם קצרה' במיוחד בעת משבר כלכלי מחריף. השבת, עת משמיעים על השקלים זהו הזמן לבדוק - בפורים ובכל השנה, תרומות - כמה, למה ולמי?

אנחנו מתחננים לקב"ה שישיב את משפט התורה, אך הרי בחלקה הגדול ה' כבר השיב, ובכל זאת ממשיכים, גם אנשים שהתורה ומצוותיה חשובים בעיניהם, לפנות לערכאות כדי לקבל סעד משפטי. ישנם משפטים המתנהלים בבתי המשפט, ששני הצדדים דתיים, גם שני עורכי הדין בוגרי ישיבות, ורק השופטת אינה חבושה בכיפה... כי היא חבושה בפיאה נכרית...

גדלותה של התורה היא בכך שהיא באה לכלל יישום גם בשטח עם עבדים ושוורים, גם שם המשפט האלוקי, הצדק והיושר תופסים את המקום, כמו גם הקפדה על כבודו של אדם ולא רק על ממונו.

שתי המצוות הללו, מסמנות שתי דרכים בחינוך ובהוראה: האחת, בהוספת דעת, בהעשרת מחשבתו של האדם, בבירור וזיקוק החומר הלימודי ובשינונו, והשנייה, בקישור הנפשי הפנימי של התלמיד אל המורה המחנך ואל התכנים הנלמדים.

כל אישה רואה את בעלה כאדם גדול. גם אם באמת אינו גדול אלא "קטן כנמלה", עבורה הוא אדם גדול. יש נשים המקבלות את הבעל כמו שהוא ושמחות בחלקן. אולם, יש נשים המרגישות שלבעל חסר קצת בהנהגה הזאת שהן זקוקות לה. לכן הן דורשות כל מיני דרישות.

ט"ו בשבט. "יצאו רוב גשמי שנה", אמרו חז"ל. בכל שנה, אימרה זו מבשרת לנו את בוא האביב הפורח והמלבלב, אך השנה זה נשמע מפחיד, מפחיד מאוד. מדינת ישראל נכנסה לשנה זו עם מאגרי מים ריקים, בתקווה שסוף סוף הגשם המיוחל יגיע. אך הגשם בושש לבוא וקיבלנו שנה שחונה, השחונה ביותר מאז החלו למדוד את כמות מי הגשמים בארץ. אם חלילה ירדו כבר רוב גשמי שנה, מה יהיה? בצורת אמיתית. מה עלינו לשפר?

הגאה עסוק בעצמו, במעמדו, בכבודו, בתפיסת מקומו. כולו עסוק בשמירת התדמית האישית שלו, בעשיית רושם, ברכישת כבוד. על כל דבר הוא מביט במבט אישי תועלתי, הוא אינו מסוגל לחשוב לגופו של עניין. ממידת הגאווה צריך להתרחק עד הקצה האחרון.