קוממיות

גם דאגה למשפט התורה בישראל צריך שייעשה מתוך כינוסה ואיחודה של תורה, ולא בפיזורה.

מושכל ראשון בחינוך ילדים הוא, לקבל החלטות ולעמוד עליהן מתוך הסכמה גמורה, ולא להשאיר החלטות בספק.

אסנת שתתה כוס קולה קרה ונחפזה לשוב למעגל הרוקדות. השמחה על נשואי בת דודתה יעל, בת ה-25, גרמה לרגליה להתרומם מעצמם. אולם, בדרך לרחבת הריקודים עמדה דודה לאה ואיחלה לה - "בקרוב אצלך". מופתעת, היא עצרה במקומה והרהרה - בגיל 18? ומה עם כל התוכניות למדרשה, טיולים ולימודים? באמת כדאי לברר - מהו הגיל האידיאלי לנישואין?

נחלקו חכמים למה מתו נדב ואביהו, בפסוק נאמר: "בקרבתם לפני ד'", וישנה דעה בחז"ל שמתו על שהורו הלכה בפני רבם. וצריך ביאור איך איסור זה מרומז בפסוק? ובפשט הדברים נראה שלא היתה כוונתם מתוך לעג למשה ואהרון, אלא שנדחפו לתחום שלא היה מסור בידם, מתוך רצון להתקרב אל ד'.

ליל יום העצמאות. בית הכנסת גדוש מתפללים לבושים בגדי חג. אני מתרכז בתפילת ההודיה - "יהי רצון... שכשם שזכינו לאתחלתא דגאולה, כן נזכה לשמוע קול שופרו של משיח צדקנו...". בליבי אני מהרהר: "ברוך ה' זכינו למדינה, אבל זו רק ההתחלה, כיצד ממשיכים הלאה אל הגאולה השלמה"?

בתנו כיום בת 6. כבר בגיל 3, שמנו לב להתנהגות חריגה, ולקחנו אותה לאבחון. כתוצאה מכך היא נמצאת עד היום בחינוך מיוחד בקבוצה טיפולית. כעת, לקראת העליה לכיתה א' אנו מתלבטים אם להמשיך בחינוך מיוחד או להעבירה לכיתה רגילה.

אינני יכול להתחיל להבין את חוסר הדעת הנורא הזה. מדינת ישראל היא יצירה שהוקמה ע"י הקב"ה, וכי לא נודה לו? מה כל הדיבורים המשונים האלו לומר חצי הלל, או רבע הלל, המדינה היא דבר קבוע וקיים, כמו כל דבר שאנו מאמינים שניתן לנו בס"ד.

אחד הבנים שלנו, לומד ב'שביעית' בישיבה תיכונית. הוא רוצה לעבור בשנה הבאה לישיבה גבוהה, לעזוב את לימודי התיכון, ולדבריו, הוא רוצה גם להתחתן. כהורים, כיצד להגיב? האם לעצור בעדו, לעודד אותו או סתם לתת לו לעשות מה שהוא רוצה?

משה העלה את ארגז כלי הפסח האחרון למקומו, וחייך בסיפוק. "ברוך ה'", אמר לצפורה אשתו, "סיימנו גם את העבודות שלאחר הפסח". "אכן", הגיבה ציפורה, "אך בימים האחרונים אני מהרהרת - השקענו כה רבות בזהירות מחמץ בפסח, אך האם אנו משקיעים גם בכל השנה בכשרות? אולי נברר - מתי אנו מחויבים להדר בכשרות?"

כיצד תלמידי ר' עקיבא נכשלו בכך שלא נהגו כבוד זה בזה? על כבוד תלמידי חכמים שנגזר מן הכבוד לסברות התורה ועל ימי הספירה כהכנה לקבלת תורה.