רביבים

קשה לדעת אם מצב התפילה בימינו בעלייה או בירידה, אבל שינוי אחד בוודאי קרה – היום אנחנו פתוחים יותר לדבר על התפילה בכנות * אחרי שנים של עיסוק בהלכות תפילה, הגיע הזמן לעסוק יותר בערכה ובמשמעותה * כבר בימי קדם היה קשה להתכוון בתפילות השגרתיות, אלא שבימינו נוספו שני גורמים שמקשים על כך: ההתקדמות האינטלקטואלית שמקשה על קריאת טקסט קבוע, והתקשורת האלקטרונית שמרגילה אותנו להסחות דעת * חכמים התנגדו להארכת התפילות משום טורח הציבור, לכן צריך לתת מענה למי שהתפילה הארוכה היא טורח בשבילם

כיום,זכות הפתיחות לעסוק בנושאים רגישים, מדברים יותר על התפילה ועל הקושי הנלווה אליה. הרב אליעזר מלמד סיכם עבורכם את המידע הבסיסי הנצרך כדי לענות על השאלה !

רבים בדורנו מרגישים קשיים בתפילה – קושי לכוון, חוסר רלוונטיות ומשך זמן ארוך * הקשיים מעלים שאלות כבדות: האם יש אי התאמה בין התפילה ובין מציאות חיינו? * את התפילה עצמה אין לשנות, אבל קורה שנעשים שינויים במנהגים שאינם עיקר ההלכה, ולכן יש מקום לדיון גם במבנה התפילה ובאופייה * האתגרים סביב התפילה אינם חדשים, וכבר בגמרא יש עדויות על אנשים רבים שאינם פוקדים את בית הכנסת * קריאה לציבור: תארו את מצב התפילה במקומותיכם, כדי שיהיה אפשר לדון בו ולהתמודד איתו

הערה לקראת הבחירות: שלא נשכח, בלהט הוויכוחים האידיאולוגיים, את הערכים שכולנו שותפים להם – גם אם אנחנו חלוקים בנוגע לדרך הפוליטית להגשים אותם * חלב בעל כשרות רגילה - כשר הלכתית, אלא שבחלב מהדרין חוששים לכל השיטות בכל המחלוקות * גם אם מסומן על החלב שייצרו אותו בשבת, אין זה אומר שהחליבה הייתה באיסור, והחלב מותר מעיקר הדין * אף שהדבורים טמאות, הדבש שהן מייצרות כשר לאכילה * בנוגע למזון המלכות יש מחלוקת, ולצורך רפואי אפשר להקל ולצרוך אותו כמו את הדבש

הרב אליעזר מלמד בשיעור מרתק על מעלת השבת ולמה לא משחקים כדורגל בשבת

הטור הקודם נגמר בשאלה לציבור: האם לקבוע שגם מסיבות באווירה חילונית כלולות באיסור שתייה במסיבות של גויים, או שצריך רק להדריך להימנעות משתייה במסיבות כאלה? * ההתייעצות עם הציבור חשובה בפסיקת ההלכה * השאלה אם לקבוע איסורים או להשקיע בחינוך והדרכה נמצאת במוקד מחלוקת בית שמאי ובית הלל * הגזירה על יין ואלכוהול של גויים נקבעה לפי בית שמאי, אך נשארה בהלכה * לפי הקו ההלכתי של בית הלל נראה שפסיקה מחמירה תועיל פחות, ועדיף להדריך ולכוון את הצעירים שהולכים למסיבות

בהמשך לטורים הקודמים: הבהרת היחס החינוכי לאלכוהול במסיבות * יין באווירה של מצווה מביא לשמחה, ויין מתוך קלות ראש גורם רק צער * גם האדם הגדול ביותר עלול לאבד שליטה על ידי אלכוהול * המוזיקה מוסיפה לקלות הדעת, ולכן לאחר החורבן אסרו חכמים לנגן ולשיר במסיבות, למעט באירועי מצווה * מסיבות באווירה חילונית הן "מושב לצים" שחכמים הורו לא להתקרב אליו, גם לא באופן חד פעמי * גם חברים טובים יכולים להתנהג במסיבה באופן מזיק, ובמצב זה חובה להתרחק מהם

איסור יין של גויים חמור מהאיסור על פת ותבשיל, ואפילו נגיעה של גוי אוסרת אותו * חכמים אסרו גם לשתות משקאות אלכוהוליים של ישראל אצל גוי, אפילו כששותים לבד * במסיבות ואירועים של גויים אסור גם לאכול * כשיש צורך לשמור על קשר טוב ולמנוע שנאה – מחלוקת אם אפשר להקל, או שזו דווקא סיבה להחמיר * מחלל שבת בפרהסיא נחשב בעבר כגוי לעניין זה, אולם היום המציאות שונה * השאלה בימינו: השתתפות במסיבה באווירה תרבותית שאינה יהודית – ראוי להימנע ממנה בלבד או שהיא איסור מוחלט?

אומנם אין מקום לישיבות נפרדות לפי עדות, אבל התפילות והמנהגים צריכים להמשיך את מסורות העדות * המסורת של כל עדה שומרת על ערכים מסוימים, ואם מסורת אחת תאבד – יאבד חלק מעולם הערכים של עם ישראל * יהודי תימן שימרו את המנהג המקורי בהלכות רבות: קריאה בתורה מפי העולה, אכילת החגבים המותרים, ברכות השחר לפי סדר ההשכמה בבוקר ועוד * בני רוב העדות אינם מבשלים נוזלים בשבת, אבל כשמתארחים אצל משפחה מעולי תימן מותר לאכול מרק, שהרי בעלי הבית פעלו כמנהגם כפי שראוי.

חלב נוכרים אסור מדרבנן מחשש לעירוב חלב טמא, השאלה היא עד כמה צריך לחשוש * לפי הדעות המקילות, שלפיהן כל עוד אין חשש סביר לתערובת החלב מותר, אפשר לסמוך על חברות מזון גדולות שאינן מערבות חלב של בהמה טמאה * לדעת המחמירים, גם חלב של חברות תחת פיקוח מסודר הוא עדיין חלב נוכרי, ואסור * מחלוקת אם האיסור חל גם על אבקת חלב * להלכה חלב נוכרי של חברה מפוקחת כשר, אך במקום שחלב ישראל שכיח, כגון בארץ, ראוי להחמיר.