שרויה
גודל טקסט
בחג הפסח יש המון חומרות שרק חלק מהציבור נוהג, אבל מה עושים כאשר מתארחים אחד אצל השני? האם צריך להמשיך להחמיר או שאפשר להקל? הרב מייזלס בתשובה בנושא
ויקישיבה - שרויה
מצה שרויה (ביידיש: געברוקט) היא מצה שהושרתה במים, או מאפה שנאפה מקמח מצה שנשרה במים. בקרב מרבית קהילות החסידים נהגו שלא לאכול בפסח מצה שרויה, מחשש שמא יש בתוך המצה קמח שלא נאפה דיו, או שנדבק על גבי המצה מעט קמח, ואז הקמח יחמיץ . חששות אלו מוגדרים רק כחומרא מאחר שבגמרא כבר נקבע שקמח לא מחמיץ שוב לאחר האפיה.
לגבי קמח מצה, ישנו חשש נוסף, שמא עמי הארצות יחשבו שזהו קמח חיטה וישתמשו בקמח חיטה בפסח בכנסת הגדולה, הביא שהיה מעשה שראתה אישה אחת את שכנתה הרבנית שבשלה קמח מצה וחשבה שזהו קמחעוד...
לגבי קמח מצה, ישנו חשש נוסף, שמא עמי הארצות יחשבו שזהו קמח חיטה וישתמשו בקמח חיטה בפסח בכנסת הגדולה, הביא שהיה מעשה שראתה אישה אחת את שכנתה הרבנית שבשלה קמח מצה וחשבה שזהו קמחעוד...
x