תולדות צדיקים

שורש עניינו של ר' אברום שפירא זצ"ל היה התורה. כל שנותיו כתלמיד, כרב, כדיין, כראש ישיבה וכמנהיג היו משוקעות בתורה. יצירתו הייתה בראש וראשונה עיון למדני ופסיקה הלכתית שהילכו אצלו במשולב עם דברי הגות, מחשבה והדרכה. לקט תורות במלאות 11 שנים לפטירתו.

סיפורים ודברי תורה על גדולתו ודבקותו של חכם ישועה בן שושן זיע"ה.

יום הילולה חתם סופר

"באימה ופחד, בבושה וכלימה, בגוף רועד ונפש מבוהלת, אתקרב לגחלתו של גאון ישראל והעיז פני להציץ לאישיותו הכבירה ולעמוד במקומו." אדם בעל ראש כביר עם יכולות אנאליטיות חריגות, חריף שכל. חדור אמונה פשוטה, ספוג בחינוך של יראת שמים טהורה, גדל על ברכי לימוד התורה ללא גבול וקיום מצוותיה ללא סייג. נטול אנוכיות, חסר אגו, מחוק תועלתנות אישית, מוקדש ומקודש לכל מטלה נעלה, ממוקד מטרה מבלי להביט ימין ושמאל למה יאמרו הבריות. כאשר האיש הלזה נעצר לשבריר שנייה וחושב עם עצמו "מה אעשה במספר ימי שנות חיי?" מה הוא עונה לעצמו?

83 שנה אחרי פטירתו, אפשר להיווכח כי הרב קוק לא התנתק מהמציאות אלא להפך – הזהיר מפני סכנות ומשברים * הראי"ה צפה שריחוק ממקור הקודש יכול לפגוע בציונות, ושהקדמה עלולה לדרדר את האנושות – אלא שהאמין ביכולתנו להציל את המצב, וסלל דרך לתיקון לאור התורה * הראי"ה היה מחמיר גדול כלפי עצמו, ונטה לחומרה גם בהנהגתו הציבורית, אך התנגד לחומרות חסרות בסיס שעשויות להרחיק את הציבור מהתורה * חזונו לגאולת התורה כלל יוזמות ללימוד כללי התורה, כדי לעמוד על השיטתיות והסדר שבה

חסיד שמקיים כל המצוות עד מקום שידו של אדם מגעת. מעט מהנהגותיו הפורחות שכל אחד יכול לזכות וגם יהיה בזה לעילוי נשמת הרב.