1. מדוע המשנה פותחת ב"כיצד מברכין" לפני שהודיעו לנו שחובה לברך?

2. אילו אילנות חייבים ברבעי?

3. מהיכן למד מ"ד כרם רבעי שדוקא כרם חייב ברבעי? מדוע הוא לא למד זאת ע"י ג"ש קדש קדש ממעשר שני?

4. היכן מצאנו שירה במקדש ללא יין, ועל מה נאמר "אין שירה אלא על היין"?

5. "קדש הילולים לה'" - מה הם שני ההילולים?

6. מדוע, לפי המסקנה, א"א ללמוד ברכת הנהנין מ"קדש הילולים"?

7. האם ברכה לפני המזון היא מדאוריתא? מנין?

8. "גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע" - מי הם אביו ואמו?

9. כיצד מפרשים ר' ישמעאל ורשב"י את הפסוק "ואספת דגנך"?

10. מנה שני הבדלים בין דורות ראשונים לדורות אחרונים!

11. המכניס פירות לחצירו - האם התחייבו במעשר?

12. במה נאסר אם הנודר "קונם מזון עלי", או "קונם כל הזן עלי"?

13. מדוע קבעו ליין ברכה בפני עצמו לפני שתייתו? ב. מדוע אין מברכים על היין ג' ברכות לאחר שתייתו?

14. מדוע לא קבעו ברכה בפני עצמה לפני שתיית שמן?

15. באיזה אופן מותר לשתות יין בערב פסח מן המנחה ולמעלה, ומדוע?

16. מה דין הברכה על שמן כאשר: א. שותה שמן בפני עצמו. ב. אוכלהו על ידי פת. ג. אוכלהו על ידי אניגרון.

17. באיזה אופן אמרינן שהשותה שמן מברך עליו בורא פרי העץ?

18. "החושש בגרונו לא יערענו בשמן תחלה בשבת" - מה הוא הערעור האסור, ובאיזה אופן מותר?

19. מה מברך הכוסס חטים? מה מברך האוכל קמח חטים?

20. מדוע היתה הוא אמינא שהאוכל קמח שעורים אינו מברך? ב. למסקנה - מה מברך, ומדוע מברך?

21. מה מברכים על קורא, ומדוע?

22. מה מברכים על לולבי גפנים ועל שקדים רכים, ומדוע?

23. מבין חלקי הצלף - מה נחשב פרי, לדעת ר"ע? ב. לענין ג' דברים יש נפק"מ בהגדרתו של ר"ע - מה הם? ג. היכן הלכה כר"ע, ומדוע?

24. מה דין ספק ערלה בארץ, בסוריא ובחו"ל?

25. אימתי שומר לפרי חייב בערלה, ואימתי אינו חייב?

26. האם שומר לפרי מצטרף לשיעור לטמא טומאת אוכלין? האם הנץ של רמון מצטרף? מדוע?

27. באיזה אופן אין אסור לקצוץ אילנות פרי משום "לא תשחית"? ב. האם מותר לקוצצם בשביעית, ומדוע?

28. כיצד נוקטים להלכה לגבי קפריסי הצלף, לענין ערלה ולענין ברכה?

29. מה מברכים על פלפלים לחים (עי' רא"ש!) ופלפלים יבשים?

30. מה מברכים על עץ של קנמון יבש, ועל קנה סוכר יבש?

31. דיסה כעין חביץ קדירה - מה סברת מ"ד שמברכים עליה שהכל, ומדוע להלכה מברכים במ"מ?

32. כשנותנים קמח לתוך תבשיל - אימתי מברכים עליו במ"מ, ואימתי אין מברכים במ"מ?

33. מה הוא החידוש של כל אחת משתי הלישנות: "כל שיש בו מה' המינים מברכים עליו במ"מ" ו"כל שהוא מה' המינים..."?

34. אורז שטחנו ואפאו ובשלו - מה מברך עליו לפי ר' יוחנן בן נורי ולפי חכמים? נמק!

35. חטה שטחנה אפאה ובישלה - אימתי מברך המוציא, ואימתי מברך במ"מ? מה היא ההגדרה של "פרוסות קיימות"?

36. הכוסס את החיטה - מה מברך עליה לפי חכמים ולפי ר' יהודה?

37. הכוסס את החטה - באר את הספק לענין הברכה שלאחריה!

38. מה מברך לאחר אכילת אורז, לפי ר"ג ולפי חכמים?

39. אכל כותבות - מה מברך אחריהן לפי ר"ג? מה בירך ר"ע? כיצד הוא נימק את דבריו?

40. היכן מברך ברכה אחת מעין שלש לפי ר"ג? (ועי' רש"ש!)

41. מה היא "חביצא" לפי רש"י ולפי תוס'? מה מברכים עליה לפי מסקנת הגמ'?

42. "היה עומד ומקריב מנחות בירושלים": א. מי מברך שהחיינו? ב. מדוע הוא מברך שהחיינו?

43. באיזה אופן הפירורים איבדו את תואר הלחם, לפי התוס'?

44. כובא דארעא: א. מה מברכים עליו, ומדוע? ב. האם אפשר לצאת בו ידי חובת מצות אכילת מצה בפסח, ומדוע?

45. דבש תמרים: א. מה מברכים עליו, ומדוע? ב. דבש תמרים של תרומה - מה דין זר ששתה ממנו?

46. מה מברכים על משקים היוצאים מן הפירות הבאים: תמרים, רימונים, תפוחים, ענבים, זיתים, שעורים?

47. מה מברכים על תמרים מעוכים?

48. שתיתא: א. על איזו שתיתא מברך שהכל, ועל איזו מברך במ"מ? ב. האם מותר לשתותה בשבת לרפואה, ומדוע? ג. מה היתה הסברא לומר שאין מברכין עליה כלל, ומדוע נדחתה סברא זו?

49. איזו לשון בעינן בברכות, לשון עבר או הווה, ומדוע?

50. "מוציא לחם" - "המוציא לחם": א. האם הן לשון עבר או הווה? ב. איזו מהן עדיפה לברכה, ומדוע?

51. מה מברכים על שלקות לפי רב ושמואל? מהי דעת ר' יוחנן? כיצד הכריע רב חסדא?

52. מדוע שמועותיו של ר' חייא בר אבא מר' יוחנן עדיפות על אלו של ר' בנימין בר יפת?

53. באיזה זית משערים שיעור של "כזית"?

54. מה הוא שיעור המינימום לברכה: א. לפני המזון. ב. לאחר אכילה. ג. לאחר שתיה.

55. מדוע ר' יוחנן בירך לאחר אכילת זית מליח לפי גמ' דידן? ב. מדוע הוא בירך עליו לפי הירושלמי? ג. האם יש נפק"מ להלכה בין שני התלמודים?

56. בירך על פרי ונפל מידו ולקח אחר - כיצד ינהג? ב. מדוע דינו שונה מדין השותה מאמת המים, שהמים שהיו לפניו בשעת הברכה כבר זרמו והוא שותה מים אחרים?

57. "הביאו לפניו כרוב ודורמסקין ופרגיות": א. על מה בירך המברך, ומה היתה סברתו? ב. מה היתה סברת המלגלג?

58. מה קודם לברכה כאשר מונחים לפניו: א. שני מיני פירות שברכתם שוה? ב. ברכתם שוה ואחד מהם מז' המינים? ג. ברכת בפה"א וברכת שהכל שהוא חביב?

59. מה מברכים על תבשיל לפת ששמים בו הרבה קמח. מדוע?

60. מה מברכים על מיא דסלקא ועל מיא דשיבתא?

61. "פת צנומה בקערה" - מה מברך, ועל מה מברך, כאשר: א. יש גם פת שלימה לפניו. ב. יש גם שלימה לפניו, אך הוא בצע מן הצנומה. ג. אין פת שלימה לפניו.

62. "מברך ואח"כ בוצע" - כיצד יש לנהוג בחול ובשבת? נמק! ב. כיצד יש לנהוג לפי הירושלמי, ומדוע?

63. מה היא סברת מ"ד שעדיף לתרום בצל קטן שלם, ומהי סברת מ"ד שתורמים חצי בצל גדול? ב. במה חצי בצל גדול חשוב יותר מבצל קטן שלם?

64. פתיתים גדולים ושלמים קטנים - על מה יברך לפי רב הונא ולפי ר' יוחנן?

65. על מה יברך כאשר מונחים לפניו: א. פרוסה של חיטין ושלמה מן השעורים? ב. פרוסה של חטין מפתנקיה ושלמה מפת קיבר של חטין? ג. פת של ישראל ופת של נכרי, ושתיהן שלמות?

66. "ירא שמיים יוצא ידי שניהם": א. כיצד הוא עושה? ב. מי אלה "שניהם", לפי רש"י ולפי ר"ת?

67. מה היא הסברא שא"צ לחזור ולברך כאשר הפסיק בין ברכה לאכילה באמירת: א. הבא מלח. ב. גביל לתורי.

68. מדוע התוס' כתבו שאנו איננו רגילים להביא מלח על השלחן? מדוע ר' מנחם היה מדקדק להביא מלח?

69. קצץ ביכורים מהאילן ואח"כ נקצץ האילן - האם קורא מקרא ביכורים, ומדוע? מה היא הנפק"מ מדין זה לענין ברכה?

70. מה היה אילן שאכל ממנו אדם הראשון, לפי ר"מ ר' נחמיה ור' יהודה?

71. מה היא הגדרת אילן לענין ברכת בפה"ע?

72. "כמה נאה פת זו, ברוך המקום שבראה" - הסבר את סברותיהם של ר' מאיר ור' יוסי שנחלקו אם יצא!

73. בירך "שהכל נהיה בדברו" על פת או על יין - האם יצא, ומדוע?

74. מה חסר בנוסח "בריך מריה דהאי פיתא" לפי רב ולפי ר' יוחנן?

75. מה דין כמהין ופטריות לענין: א. הנודר מגידולי קרקע. ב. ברכת בורא פרי האדמה. נמק את ההבדל!

76. מה מברכים על תמרים ששרפם חום השמש, ועל תמרים שהרוח השירם?

77. במה נחלקו ר' יהודה וחכמים, לפי מ"ד בשברכותיהן שוות פליגי, ולפי מ"ד בשאין ברכותיהן שוות פליגי?

78. לפי מ"ד בשברכותיהן שוות פליגי - כיצד יש לנהוג [מה עליו להקדים] כאשר מונחים לפניו שני מיני פירות, זה ברכתו בפה"א וזה בפה"ע?

79. אימתי אמרינן "בירך על פירות האילן בפה"א יצא", ואימתי לא יצא?

80. באיזה אופן אמרינן "היו לפניו צנון וזית מברך על הצנון ופוטר את הזית"?

81. לפי איזו שיטה "אמר רב יוסף: כל המוקדם בפסוק זה מוקדם לברכה"?

82. מהי הנפק"מ אם משערים "כדי אכילת פרס" בפת חטים או בפת שעורים?

83. מהי הנפק"מ אם משערים "רביעית" ביין או במים?

84. מה מקדימים לברכה כאשר בא לאכול: א. תמרים ורימונים. ב. חטה וזית. ג. שעורים ותמרים.

85. מה מברכים על פת הבאה בכיסנים: א. כאשר אוכלה אחר הסעודה לאחר ברהמ"ז? ב. כאשר אוכלה קודם ברהמ"ז?

86. מה הם טעמי בית שמאי שמברך על היום ואח"כ מברך על היין?

87. מה הם טעמי בית הלל שמברך על היין ואח"כ מברך על היום?

88. מדוע קי"ל כבת קול דב"ה, ולא קי"ל כבת קול של ר' אליעזר בתנורו של עכנאי?

89. מדוע בקידוש ובהבדלה מברכים בפה"ג לפניהם, ובברהמ"ז מברכים לאחריה?

90. מה סדר ברכות ההבדלה לפי ב"ש ולפי ב"ה אליבא דר"מ ואליבא דר' יהודה?

91. מדוע, לדעת ב"ש, ברכת הקידוש קודמת לבפה"ג והבדלה לאחר בפה"ג?

92. "תרי תנאי אליבא דב"ש" - במה נחלקו שני התנאים הנ"ל?

93. מה הוא "כוס פגום"? האם מברכים עליו בפה"ג? האם עושים עליו קידוש והבדלה, ובאיזה אופן?

94. באיזה אופן אסור לאכול קודם הבדלה, ובאיזה אופן מותר?

95. באיזה אופן ידיים מטמאות את הכוס? מדוע דוקא באופן זה?

96. מדוע חז"ל גזרו שמשקים מטמאים כלי?

97. כלי שנגעו משקים טמאים באחוריו: א. מה דין הכלי? (איזה חלק טמא ואיזה חלק טהור?) מדוע?

98. מדוע ב"ש אוסרים להשתמש בכלי שנטמא מאחוריו? מדוע ב"ה מתירים?

99. לְמָה חוששים ב"ש אם מזיגת הכוס תקדם לנט"י? מדוע ב"ה אינם חוששים?

100. לְמָה חוששים ב"ה אם נט"י תקדם למיזגת הכוס? מדוע ב"ש אינם חוששים לכך?

101. כיצד מזיגת הכוס קודם נט"י פותרת את החשש של ב"ה?

102. ממה חוששים ב"ש אם המקנח ידיו במפה יניחנה על הכסת? מדוע ב"ה אינם חוששים לכך?

103. ממה חוששים ב"ה אם המקנח ידיו במפה יניחה על השולחן? מדוע ב"ש אינם חוששים לכך?

104. מדוע ב"ה אינם חוששים לכך שמים אחרונים יפסידו את האוכלין, ומדוע ב"ש חוששים?

105. מה הוא סדר ברכות ההבדלה לפי ב"ה ולפי ב"ש, אליבא דר"מ ואליבא דר' יהודה?

106. מתי הביטוי "נהגו" פירושו שלא מורינן הכי, אלא רק אי עבד לא מהדרינן ליה, ומתי פירושו שזו ההלכה לכתחילה?

107. "בורא מאורי האש" - א. על מה מברכים ברכה זו? ב. האם עדיף לשון עבר או עתיד? ג. במה נחלקו ב"ה וב"ש?

108. האם מברכים, ומדוע: א. על נר של נכרי. ב. על נר שהודלק בשבת לצורך חולה. ג. על עששית שהיתה דולקת במשך כל השבת.

109. האם אפשר לברך, ומדוע: א. על נר שישראל הדליק מנכרי. ב. על נר שנכרי הדליק מנכרי.

110. היה מהלך חוץ לכרך, וסמוך לשקיעת החמה ראה אדם ואבוקה בידו - האם יכול לברך על אור זה, ומדוע?

111. אור של כבשן - אימתי מברכים עליו, ואימתי אין מברכין עליו, ומדוע?

112. אור של בית הכנסת - אימתי מברכים עליו, ואימתי אין מברכין עליו, ומדוע?

113. היו יושבים בביהכ"נ והביאו אור לפניהם - כיצד מברכים, ומדוע?

114. מניין שמברכים במקום שנעשה בו נס? ב. מה ההבדל בין מקום שנעשה בו נס דרבים לבין נס של יחיד?

115. אילו ג' דברים מזכירים עוונותיו של אדם?

116. המאריך בתפלה - אימתי "מאריכין ימיו ושנותיו", ואימתי "בא לידי כאב לב"?

117. מה היא המעליותא של המאריך על שולחנו?

118. אילו ג' דברים מקצרים ימיו ושנותיו של אדם?

119. אילו ג' דברים צריכים רחמים?

120. אילו ג' דברים מכריז עליהם הקב"ה בעצמו?

121. מניין שאין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכים בצבור?

122. מדוע נקרא שמו "בצלאל"? מה היתה חכמתו?

123. מניין שאין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה?

124. מדוע חלום רע עדיף מחלום טוב?

125. מה ענין בר ותבן אצל חלום?

126. מנין שאין כל החלום מתקיים? [זאת אומרת, מנין שחלום מקצתו מתקיים ואין כולו מתקיים?]

127. האם לאדם טוב מראים חלום רע? מדוע?

128. מה היא "נבואה קטנה"?

129. מדוע המניח תפלין בחלום יצפה לגדולה?

130. על מה מרמז העומד ערום בחלום, בבבל ובא"י, ומדוע?

131. מדוע הנכנס לאגם בחלום נעשה ראש ישיבה, והנכנס ליער נעשה ראש לבני כלה?

132. מדוע הרואה נחש בחלום פרנסתו מזומנת לו?

133. ג' מלכים: דוד שלמה ואחאב - למה יצפה הרואה בחלום כל אחד מהם?

134. ג' נביאים: מלכים ישעיה וירמיה - למה יצפה הרואה בחלום כל אחד מהם?

135. למה יצפה הרואה בחלום כל אחד מ: א. ג' כתובים: תהלים משלי ואיוב? ב. ג' כתובים קטנים: שיר השירים, קהלת וקינות? ג. ג' חכמים: רבי, ר' אלעזר בן עזריה ור' ישמעאל בן אלישע. ד. ג' תלמידי חכמים: בן עזאי, בן זומא ואחר.

136. אימתי אמרינן שהרואה פיל בחלום פלא נעשה לו, ואימתי אינו יפה לחלום?

137. חמשה "אחד מששים" הם - מנה שלשה מתוכם!

138. מה ההבדל בין קללתה של שומרון לקללתה של בבל?

139. מה אומר הרואה אוכלוסי ישראל, ומה אומר הרואה אוכלוסי עכו"ם?

140. מה אומר אורח טוב ומה אומר אורח רע?

141. "והאיש בימי שאול זקן בא באנשים" - על מי נאמר פסוק זה, ומה מעלתו?

142. לענין שני דברים נאמר בסוגיין "מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" - מה הם?

143. מה מברך הרואה בתי ישראל בישובם, ומה מברך הרואה אותם בחורבנם?

144. מדוע רב חסדא נאנח על ביתו של רב חנא בר חנילאי? כיצד ניחם אותו עולא?

145. מה אומר הרואה את חבירו לאחר ל' יום ולאחר י"ב חודש?

146. בהקנים - אימתי מברך עליהם "משנה הבירות", ואימתי מברך "ברוך דיין האמת"?

147. מה הם "זיקים"?

148. פסוק אחד מקדים כסיל לכימה, ופסוק שני להיפך - מה הדבר בא ללמדנו?

149. מה הן הזוועות?

150. מה הוא "אובא טמיא"?

151. כיצד נגרמת רעידת אדמה לפי רב קטינא ולפי אובא טמיא?

152. מדוע רב קטינא אמר "אובא טמיא כדיב הוא ומיליה כדיבין"?

153. כיצד נוצרים הרעמים? לשם מה נבראו?

154. מדוע ריב"ל אמר שהרואה את הקשת בענן צריך שיפול על פניו, ומדוע במערבא קללו את העושה כן?

155. "הרואה חמה בתקופתה" - א. מה מברך? ב. מה פירוש "חמה בתקופתה"? ג. מתי הדבר קורה?

156. הרואה פרת - מדוע מברך "עושה בראשית" מגישרא דבבל ולמעלה?

157. כיצד הגמרא דורשת את שמות הנהרות חדקל ופרת?

158. מאימתי מברכים על הגשמים?

159. אימתי מברך על הגשמים "מודים אנחנו לך", ואימתי מברך "הטוב והמטיב"?

160. מתי מברך שהחיינו ומתי מברך הטוב והמטיב?

161. שתה יין בסעודה והביאו לו יין אחר - מתי מברך ומתי אינו מברך? מה הוא מברך?

162. האם מברך שהחיינו כאשר: א. קנה כלים חדשים, והיו לו כיוצא בהן מירושה? ב. קנה כלים חדשים, והיו לו כיוצא בהן מקניה קודמת?

163. מה היא הסברא להבדיל בין ירש ואח"כ קנה, לבין קנה וחזר וקנה?

164. כאשר יש ספק ברכות - איזה צד בספק נחשב "כח דהיתירא עדיף"?

165. מה הוא ההסבר לדין "מברך על הרעה מעין על הטובה ועל הטובה מעין על הרעה"?

166. כיצד הועילה תפילתה של לאה שדינה תהיה בת?

167. על מה נאמר "אשרי אדם מפחד תמיד"?

168. מניין שלא יפתח אדם פיו לשטן?

169. "אשר יצר את האדם בחכמה" - מה היא החכמה?

170. "ומפליא לעשות" - מה הוא הפלא?

171. האם מי שלא שמע קול תרנגול מברך "הנותן לשכוי בינה"? נמק! ב. האם מי שלא פרס סודרא ארישיה מברך "עוטר ישראל בתפארה"? נמק!

172. מה מברך המניח תפלין של ראש: א. אם הניח קודם תפלין של יד, ולא סח ביניהם? ב. אם סח ביניהם? ג. כשמניח רק של ראש?

173. מה כוונת המשנה "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה"?

174. מדוע ביצירת האדם נאמר וייצר בשני יודי"ן?

175. הסבר את הפסוק "אחור וקדם צרתני" לפי רב ולפי שמואל [שנחלקו מה היא הצלע]?

176. בקללה מתחילים מן הקטן - מניין?

177. הסבר את הפסוק "זכר ונקבה בראם" - לפי מ"ד פרצוף ולפי מ"ד זנב!

178. הסבר את הפסוק "ויבן" - לפי מ"ד פרצוף ולפי מ"ד זנב!

179. מניין למד רב נחמן שמנוח עם הארץ היה?

180. כיצד יש לפרש את הפסוק שנאמר על אלישע "ויקם וילך אחריה"?

181. מה היא גנותו של העובר אחורי ביה"נ בשעה שהציבור מתפללים?

182. את מי הגמ' מציינת כדוגמא לרשע גמור שאכל את כל חלקו בעוה"ז? ואת מי הגמ' מציינת כדוגמא לצדיק גמור שכל חלקו מזומן לעוה"ב?

183. באיזה אופן קיים האיסור להקל ראשו כנגד שער המזרח? (4 תנאים)

184. הנפנה ביהודה - כיצד עליו לנהוג לפי ת"ק, ר' יוסי וחכמים?

185. מה הם ג' הדברים שר"ע למד מר' יהושע בבית הכסא?

186. מפני מה אין מקנחין בימין אלא בשמאל?

187. "לעולם ינהיג אדם את עצמו ליפנות שחרית וערבית" - מדוע?

188. הנפנה בלילה - האם צריך להתרחק?

189. במה שווה הנפנה בלילה לנפנה ביום?

190. מדוע רב ספרא אמר לר' אבא "ליעול מר", כשהיה בבית הכסא?

191. מאיזה נימוק דוד סבר שמותר לו להרוג את שאול, ומדוע לא הרגו?

192. מדוע הבגדים לא חממו את דוד בעת זקנתו?

193. מדוע דוד נכשל במניינם של ישראל ללא כופר?

194. "ובהשחית ראה ה' וינחם" - מה ראה? כאיזו דעה מסתבר מבין ד' הדעות?

195. באיזה אופן מותר לעשות בבית הכנסת קפנדריא?

196. בבית המקדש אסור להיכנס במנעל, לרקוק ולעשותו קפנדריא - איזה מן האיסורים הנ"ל נוהגים גם בבית הכנסת?

197. מניין שאסור לרקוק בבית המקדש? ב. האם מותר לרקוק בבית הכנסת? מניין?

198. מה היו אומרים בבית המקדש במקום "אמן"? מה היה אומר המברך לפני שקלקלו הצדוקים ולאחר שקלקלו?

199. מהו הלימוד מהפסוק "אל תבוז כי זקנה אמך"?

200. "עת לעשות לה' הפרו תורתך" - מה היא משמעות הפסוק מראשו לסופו, ומה היא המשמעות מסופו לראשו?

201. איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויים בה?

202. באיזה אופן אפשר לעבר שנים ולקבוע חודשים בחו"ל?