1. מה היא הסברא לומר שזהב הוא מטבע וכסף הוא פירא, ומה הסברא לומר להיפך?

2. מה הוא החידוש בכל אחד מן הדינים הבאים: א. מעות הרעות קונות את היפות. ב. אסימון קונה את המטבע. ג. מטלטלים קונים את המטבע.

3. מה הוא אסימון, לפי רש"י ולפי ר"ת?

4. מה החידוש בכך שנחושת קונה את הכסף, לאחר שכבר שנינו שהזהב קונה את הכסף?

5. רב אוזיף דינרי ואייקור דינרי - מה טעמו של ר' חייא שפסק לו לשלם טבין ותקילין? מדוע רב הסתפק בדבר?

6. הוכח מן התוספות שערכו של מטבע היה תלוי בכמות המתכת שבו!

7. חילול סלעים על דינרי זהב - א. הסבר את מחלוקת ב"ש וב"ה לפי לישנא קמא ולפי לישנא אחרינא שבדף מה. ב. הסבר את מחלוקת ר"ל ור' יוחנן לפי כל אחת משתי הלישנות!

8. מדוע מעות של מע"ש בבבל אפשר לקנות בהם בהמה להביאה לירושלים, הרי אין מחללים טבעא על פירי?

9. אמר ר' יוחנן אסור ללוות דינר בדינר - מה הן האפשרויות לפרש פסק זה? (- באיזה דינר מדובר? לפי מי? מה הטעם?)

10. הפורט סלע ממעות מעשר שני - כיצד עליו לעשות לפי ב"ש ולפי ב"ה?

11. האם אפשר לחלל מטבע של מעשר שני על מטבע אחרת, לפי ההו"א ולפי המסקנה?

12. האם אפשר לחלל סלעי כסף על סלעי כסף? נמק בהתייחס לאופנים השונים!

13. הפורט סלע של מעשר שני בירושלים - כיצד עליו לעשות לפי ב"ש ולפי ב"ה?

14. חילול סלעים על דינרי זהב - הסבר את מחלוקת ב"ש וב"ה לפי לישנא בתרא! מה היא הנפק"מ בין לישנא זו לבין לישנא קמא?

15. חילול פירות על דינרי זהב לפי ב"ש - במה זה שונה מחילול סלעים?

16. האם מטבע היא "כלי" (לענין חליפין)?

17. מה הוא טעמו של מ"ד אין מטבע נעשה חליפין?

18. לאיזה קניין מתאים הביטוי "הזהב קונה את הכסף", ולאיזה קניין מתאים הביטוי "הזהב מחייב את הכסף"? הסבר!

19. מה היא הנפק"מ אם בעל הפירות הוא שמחלל את המע"ש על כספו, או שאדם אחר מחללם על שלו?

20. היה עומד בגורן ויש בידו מעות - מה היא הדרך העדיפה על מנת להפטר מחומש, ומדוע?

21. הוכח שהודאת בעל דין יכולה לשמש במקום קנין!

22. למסקנת הגמ' - האם מטבע נקנה בחליפין?

23. האם יש הכרעה במחלוקת אם מטבע נעשה חליפין?

24. אמר לשולחני תן לי בדינר מעות ואני אעלה לך יפה דינר וטריסית ממעות שיש לי בביתי - האם מותר לעשות כן: א. כשיש לו ביתו מעות. ב. כשיש לו בביתו פרוטטות.

25. למה מתכוונים בביטוי: א. כל הנעשה דמים באחר. ב. כל הנישום דמים באחר.

26. האם שור ופרה נחשבים כלים או פירות?

27. מה הוא הסבר המשנה "כל הנעשה דמים באחר...", למסקנת הגמ', לפי ר"נ ולפי רב ששת?

28. האם מועיל קנין חליפין, שוה בשוה, בדברים הבאים: א. פירות. ב. מטבע ג. כליו של קונה, אליבא דלוי.

29. מה הוא המקור לדברי ר' יוחנן שדבר תורה מעות קונות?

30. החליף דמי שור בפרה - כיצד מועיל הקנין, והרי: א. מעות אינן קונות. ב. המקדש במלוה אינה מקודשת, ובמכר לא קנה!

31. מטבע שפסלתו מלכות, ומטבע שפסלתו מדינה - מה החידוש בכל אחד מהם שאינו נחשב מטבע אלא מטלטלין?

32. מכור לי באלו – קנה - באיזה קנין מדובר כאן, לפי המסקנה?

33. חליפין ומקפיד עליהן - האם קנה?

34. המחליף חפץ תמורת שני חפצים, ומשך אחד מן השניים - האם נעשה קנין?

35. כיצד מתבצע קנין חליפין לפי רב ולפי לוי? מה היא תמורת החפץ לפי כ"א מהם?

36. האם יש סברא לחלק בין כלי לבין מטבע ופירי, לפי לוי הסובר שהקנין נעשה ע"י הנאת קבלתם?

37. באיזה כלי אין קונים, לפי רב נחמן?

38. באיזה אופן אין קונים בפרי, אפילו לפי רב ששת?

39. אימתי אמרינן "אין נתינה פחות משוה פרוטה"? והיכן מצינו שנתינה א"צ שוה פרוטה?

40. כיצד דרשו ר' ישמעאל ור' עקיבא את הפסוק "וצרת הכסף בידך"? למי מתאימה דעת ר' דוסא שאמר "מחללין מע"ש על אסימון"?

41. או קנה מיד עמיתך - מה מלמדנו הפסוק לפי ריש לקיש ולפי ר' יוחנן?

42. לפי ר' יוחנן - מדוע חכמים הפקיעו קנין מעות לגמרי, ולא אמרו שאין מעות קונות עד שתהיה גם משיכה?

43. מה היא המחלוקת בין ר"ש לחכמים לפי ר' יוחנן ולפי ריש לקיש?

44. לוקח שנתן מעות עבור חטים, ולא משך - האם יכול לחזור בו: א. כאשר החטים נשרפו. ב. אם הוקרו. ג. אם התחרט על העיסקה.

45. הנושא ונותן בדברים, וחזר בו - מה נאמר עליו כאשר: א. נתן מעות? ב. לא נתן מעות? (האם יש נפק"מ במקרים אלו בין ר' יוחנן לבין ריש לקיש?)

46. מה היא הנפק"מ שרש"י מצא בין ר' יוחנן לבין ריש לקיש?

47. באיזה אופן אדם חייב קרבן שבועת הפקדון על כפירתו בלואה או בשכר עבודה, לפי ר"ל ולפי ר' יוחנן?

48. האם גזבר מעל כאשר נתן מעות הקדש ל-: א. בלן ישראל. ב. בלן נכרי. ג. ספר ישראל. ד. ספר נכרי.

49. הסבר את הנאמר (קידושין יד:) "כל קנינו של נכרי בכסף" לפי ר' יוחנן ולפ יריש לקיש!

50. הקונה סחורה ושילם בינתיים מקצת המעות - האם המוכר רשאי לחזור בו?

51. המפיל את שן עבדו הכנעני - האם שייך לפוטרו מקרבן שבועה מן הטעם שאין כאן יחוד כלי?

52. הקונה סחורה ושילם בינתיים מקצת המעות - האם המוכר רשאי לחזור בו לגבי הכמות שעדיין לא שולם עליה, (לפי רב ולפי ר' יוחנן)?

53. כיצד ר' יוחנן בן מתיא אמר לבנו לחזור בו? הסבר לפי רב ולפי ר' יוחנן!

54. ישראל שאמר לבן לוי "כור מעשר יש לך בידי" האם רשאי לחזור בו? נמק!

55. המבקש להפקיד אצל חבירו, ואמר לו בעה"ב "הא ביתא קמך" - האם חייב בגניבה ואבידה? האם חייב בפשיעה?

56. א. מה דינו של אומן כששומר על החפץ שבידיו? ב. מה דינו של האומן הנ"ל לאחר שאמר "טול את שלך והבא מעות"? ג. מה דינו של שומר חנם שאמר "טול את שלך"?

57. לדעת ר' שמעון - כיצד תקנ"ח גרמה שלא יאמר לו "נשרפו חטיך בעליה"?

58. הלוקח ששילם עבור חטים המונחת בעליית הלוקח המושכרת למוכר - האם אחד מן הצדדים יכל לחזור בו? מדוע?

59. בכדי שיראה לתגר או לקרובו - האם נתת דבריך לשיעורין?

60. מה דין האונאה במקרים הבאים, לפי רב ולפי שמואל: א. שוה שש בחמש. ב. שוה שש בשבע. ג. שוה חמש בשש. ד. שוה שבע בשש.

61. מאי איכא בין שתות לפחות משתות, אם נאמר שפחות משתות הוי מחילה רק אחר "כדי שיראה לתגר"?

62. במה שמחו תגרי לוד, אם נאמר שפחות משתות לאלתר הוי מחילה?

63. במה שמחו תגרי לוד, אם נאמר שפחות משתות הוי מחילה לאחר "כדי שיראה"?

64. מדוע חזרו תגרי לוד, אם נאמר שפחות משתות לאלתר הוי מחילה?

65. מדוע חזרו תגרי לוד, אם נאמר שפחות משתות הוי מחילה לאחר "כדי שיראה"?

66. מכר לו שווה שש בשמונה - האם המוכר יכול לחזור בו מן המקח? מדוע?

67. מה הוא דין אונאה בשתות לפי ר' נתן ולפי ר' יהודה הנשיא? כמי מהם פסק רבא?

68. מה היא הסברא בדברי רב נחמן שמוכר לעולם חוזר, למרות שהלוקח אין לו אלא בכדי שיראה לתגר?

69. מה היא הסברא בדברי רבא שהלוקח מבעל הבית אין לו עליו אונאה?

70. באיזה כלים אמרינן שהלוקח מבעה"ב אין לו עליו אונאה, ובאיזה כלים יש לו עליו אונאה?

71. מדוע התורה היתה צריכה להזהיר על אונאה בין בלוקח ובין במוכר, ואי אפשר ללמוד זה מזה?

72. מה היא הסברא בדברי ר' יהודה שאין אונאה לתגר?

73. במה נחלקו ר' נתן ורבי, לפי רבה ולפי רבא?

74. מה היא דעת ר' מאיר ור' יהודה לגבי המתנה "הרי את מקודשת לי ע"מ שאין לך עלי שאר כסות ועונה"?

75. מה סובר שמואל לגבי דינו של המוכר חפץ לחבירו על מנת שאין בו אונאה ונמצאה בו אונאה? (רש"י ותוס').

76. כיצד מסביר שמואל את דעת ר"מ לגבי המתנה "על מנת שאין לך עלי אונאה"?

77. האם אפשר להסביר את שיטת רב ב"על מנת שאין לך עלי אונאה" אליבא דר' יהודה? כיצד?

78. מה הם נימוקי הפוסקים כרב בסוגייתנו? מה הנימוק לפסוק כשמואל?

79. "הנושא ונותן באמנה ה"ז לא יחשוב את הרע באמנה ואת היפה בשוה" - פרש לפי רש"י ולפי ר"ח!

80. מכר טלית שוה דינר בפחות או יותר משוויה - מה הוא שיעור האונאה לפי ר"מ ר' יהודה ור"ש?

81. מה הוא שיעור האונאה לפי אביי במכירת: טלית, פירות או מטבע? מה היא הסברא?

82. סלע שפחתה: א. עד כמה מותר להוציאה ביפה? ב. עד כמה מותר להוציאה בשוויה? ג. מתי אסור לקיימה?

83. סלע שפחתה - האם מותר לכתחילה להוציאה ביפה, אם פחתה? א. פחות משתות. ב. שתות. ג. יותר משתות.

84. מה הוא האופן שבו אסור למכור את המטבע לתגר, אבל לאחרים מותר?

85. מטבע שאסור לקיימה - האם יכול לנוקבה ולתלותה בצואר בתו?

86. האם מותר להשתמש במשקולת של מתכת?

87. עד מתי מותר להחזיר כשהיתה אונאה במכירת מטבע ובמכירת טלית?

88. אם היה מכירה אפ' לאחר שנים עשר חודש מקבלה הימנו ואין לו עליו אלא תרעומת - מי מקבלה, ולמי יש תרעומת על מי?

89. הנמנע מלקבל מטבע שיש בה פגם - אימתי נקרא "נפש רעה"?

90. סלע שפחתה כדי אונאה - לענין מה אמרינן שיש עליה עדיין שם סלע?

91. בא לפורטה פורטה בשוויה בא לחללה מחללה ביפה - פרש לפי רשי, תוס', רי ברמ, ריבן: א. באיזו סלע מדובר - (כמה פחתה?) ב. באיזה שווי פורטה, נפש יפה ונפש רעה? ג. באיזה שווי מחללים עליה מעשר שני?

92. באיזה אופן אפשר לחלל מעשר שני שאין בו שוה פרוטה?

93. התרומה והביכורים אסורים לזרים - מה החידוש בזה, לפי רש"י ולפי תוס'?

94. בכמה מתבטלת התרומה, מדאוריתא ומדרבנן?

95. בכמה מתבטלת הערלה, מדאוריתא ומדרבנן?

96. מה היא האסמכתא לשיעור הבטול של תרומה ושל ערלה?

97. איסור שהתבטל ברוב - האם צריכים להפריש מהתערובת מדה אחת כמדת האיסור? מה הדין בתרומה שהתבטלה באחד ומאה? נמק!

98. האם מותר לקנות עבדים ובגדים בכסף מע"ש, לפי ר"מ ולפי ר' יהודה?

99. האם מעשר שני טעון רחיצת ידיים לפני אכילתו?

100. האם תרומה היא דבר שיש לו מתירין, ומדוע?

101. א. באיזה אופן מעשר שני בטל ברוב? ב. מדוע באופן אחר מע"ש אינו בטל ברוב?

102. אוכל שנלקח בירושלים בכסף מעשר שני, ונטמא - כיצד יש לנהוג בו?

103. נפלו מקצת מחיצותיה של ירושלים - מה דינה לענין טלטול בשבת, ולענין אכילת קדשים ומע"ש? הוכח!

104. כיצד פודים מע"ש בשווי שלש פרוטות? מדוע?

105. המקדיש רוצה לפדות את הקדשו בעשרים דינרים, ואחר מציע עשרים ושניים - מי פודה, ובכמה? נמק!

106. מנה שתי נפק"מ להלכה שחומש אינו מעכב!

107. מה טעמה של הבריתא האומרת שמע"ש של דמאי פודהו ללא חומש?

108. נתן את הקרן ולא נתן את החומש רא אומר יאכל ור' יהושע אומר לא יאכל - מה הן שתי האפשרויות להסביר מחלוקת זו? מה דעת רבי במחלוקת זו, ומה טעמו? א. מה סוברים רא וחכמים לגבי הקדש שחיללו ונתן את הקרן ולא נתן חומש? ב. אימת מודים חכמים שההקדש מחולל, ומדוע?

109. מה היא הסברא שבהקדש חוששים לפשיעותא פחות מאשר במעשר שני?

110. כיצד "בונים בחול ואח"כ מקדישין", והרי א"א לחלל את מעות ההקדש על הקרקע?

111. עליו - לרבות חומשו כמותו - לענין מה אמרינן חומשו כמותו, ולענין מה אין חומשו כמותו?

112. הגונב תרומה ואכלה - א. איזה תשלומים משלם? ב. איזה מן התשלומים משלם מן החולין, ואיזה לאו דוקא?

113. האם מוסיפים חומש על חומש, ומנין, לגבי: א. הגוזל את חבירו ונשבע לו לשקר. ב. זר שאכל תרומה. ג. פדיון מע"ש. ד. פדיון הקדש.

114. "בהמה טמאה מיוחדת שתחילתה הקדש וכולה לשמים" א. מה ממעטים מ"כולה לשמים"? ב. מה ממעטים מ"תחילתה הקדש"? ג. האם מיעוט זה נשאר גם למסקנה? מדוע? (עיין תוד"ה לענין)

115. האם יש פדייה לסוף הקדש?

116. העולה - עולה ראשונה - מה היא ההלכה הנלמדת מדרשה זו?

117. העולה - עולה ראשונה - מי היא העולה הראשונה, ומניין?

118. פרה זו תחת פרה של הקדש - הקדשו פדוי - באיזו הקדש מדובר, ומדוע?

119. האם אפשר לפדות בהמה תמימה שהקדישה לבדק הבית?

120. מה הנפק"מ בין האומר ,פרה זו תחת פרה של הקדש" לבין האומר "פרה זו בחמש סלעים תחת פרה של הקדש"? שים לב לרש"י ולתוד"ה טלית.

121. מה הוא השיעור המינימלי של אונאה?

122. האם בי"ד דנים: א. תביעה שאין בה שו"פ. ב. תביעה שבתחילת הדין היה בה שו"פ והוזלה?

123. האם לפי ברייתא דלוי בי"ד דנים תביעה שבתחילת הדין היה בה שו"פ והוזלה? שים לב לשתי הגירסאות בתוד"ה "ותנא"!

124. האם מפרישים תרומה גדולה מן הדמאי? מדוע?

125. מדוע תרומה חלה וביכורים נמנו כאחד בין חמשת הדברים שמוסיפים עליהם חומש?

126. מה הוא החיזוק שחכמים עשו לדבריהם לענין: א. תרומת מעשר של דמאי. ב. מביא גט ממדינת הים.

127. המביא גט ממדינת הים - עד איזה זמן מועילה אמירת בפ"נ ובפ"נ?

128. הפודה פרוטות נחושת של מע"ש של דמאי על פירות - מה יעשה בפירות?

129. האם מחללים כסף על כסף במע"ש ודאי ובדמאי?

130. האם מחללים כסף על נחושת במע"ש ודואי ובדמאי?

131. מה היא הנקודה העיקרית בקושייתו של רב ששת לפי רש"י (נו.) ולפי תוס'?

132. האם מותר למכור דמאי לעם הארץ? האם מותר למכור דמאי לחבר?

133. הלוקח מן הנחתום - האם מותר לעשר מן הצוננת על החמה, מדפוס אחד, בטבל ודאי ובדמאי?

134. הלקוח מן הנחתום - האם מותר לעשר מן הצוננת על החמה, מדפוסים הרבה? הסבר את הסברא של ר' מאיר ושל ר' יהודה.

135. הלוקח מן הפלטר, מדפוסים הרבה, האם יכול לעשר מזה על זה?

136. לשם מה צריך פסוק למעט שטרות מאונאה, לפי השיטה שמכר שט"ח הוא מדרבנן בלבד?

137. מנין שאין אונאה לשטרות? היכן פשוט שיש אונאה לשטרות?

138. האם משמעות המלה "ידו" היא ידו ממש או רשותו? התיחס לפסוקים: "או קנה מיד עמיתך", "ונתן בידה", "ויקח את כל ארצו מידו".

139. האם יש אונאה בשכירות?

140. ישראל ששכר פרה מכהן - האם יכול להאכילה תרומה? מה הדבר אומר לגבי הגדרת השכירות?

141. חיטים וזרען בקרקע - האם יש אונאה במקרים הבאים: א. אמר זרעתי שש סאין והתברר שזרע חמשה. ב. אמר זרעתי כפי שהקרקע צריכה, ותברר שזרע חמשה סאין והקרקע צריכה שש. ג. זרע חמש סאין וטען שזה מה שהקרקע צריכה, והתברר שצריכה שש סאין. ד. זרע שש סאין ומוכרם ביותר משווים.

142. האם יש בטול מקח בקרקעות ובהקדשות?

143. מה הוא שיעורו של בטול מקח בקרקעות?

144. מה היא הסברא לחלק בין קרקעות להקדשות לעינן בטול מקח?

145. קודש בעל מום שוה שש מאות שחיללו על חמש מאות - מה דינו?

146. קודש בעל מום שחיללו על פחות משוויו - הסבר את מחלוקת ר' יוחנן ור"ל לפי ר' ירמיה!

147. לפי מ"ד שיש להקדש בטול מקח - מה ההבדל בין בטול המקח בהקדש ובהדיוט?

148. כיצד מסביר ר' יונה את המחלוקת שבין ר' יוחנן ור"ל?

149. אין רבית ואונאה להקדש - מה הם שני האופנים של רבית בהקדש?

150. קיבל עליו לספק סלתות מארבע ועמדו משלש - באיזה אופן מדובר כאן לפי תוס' (דה לספק)? מדוע? האם מותר לראובן להלוות לשמעון מאה זוז, עמ שיחזיר ללוי מאה ועשרים זוז? מדוע?

151. שומר שכר ששמר על הקדש, ונגנב ממנו: א. האם חייב לשלם? ב. האם חייב לישבע? ג. האם משלמים לו את שכרו?

152. תורמים על האבוד ועל הגבוי ועל העתיד ליגבות - פרש לפי רש"י ולפי תוס'!

153. השליחים שאבדו מהם השקלים לאחר שנתרמה תרומה - למי נשבעים? מדוע?

154. באר את הפסוק "ובצלעי שמחו ונאספו קרעו ולא דמו" על פי דרשתו של רבא!

155. מה דוד רצה לציין במה שאמר כששאלוהו "אפילו בשעה שעוסקים בנגעים ואהלות"?

156. מדוע בת שבע נקראת כאן "ספק אשת איש"?

157. מה המקור לכך שנוח לאדם להפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים?

158. שמעה תפלתי ה'... אל דמעתי אל תחרש - מה למדו מפסוק זה, וכיצד?

159. באלו דברים אדם צריך לשמוע לעצת אשתו, ובאיזה דברים - לא?

160. מה גרם לאחאב להרשיע כל כך?

161. כיצד בנוי תנורו של עכנאי?

171. מדוע לא שמעו לבת-קול בענינו של ר' אליעזר, וכן פסקו כבת-קול דב"ה?

172. מדוע ר' אליעזר קרע בגדיו וחלץ מנעליו?

173. מהיכן קיבלה אשת ר' אליעזר שכל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה?

174. מדוע התורה מזכירה "כי גרים הייתם בארץ מצרים" בפסוק המזהיר על אונאת הגר?