1. מאיזה זכות הבעל מסתלק כאשר כתב לאשתו בעודה ארוסה: א. דין ודברים אין לי בנכסייך. ב. דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן. ג. דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן בחייך ובמותך.

2. לדעת רשב"ג אדם יכול להסתלק מזכות הפירות בנכסי אשתו אך לא מרישתה – מה הטעם לכך?

3. הכותב לחבירו "דין ודבירם אין לי על שדה זו" – מדוע לא הועיל כלום?

4. מדוע לשון "דין ודברים" מועיל בכותב לה ועודה ארוסה?

5. מה הגמרא רצתה להוכיח מדברי רב כהנא "נחלה וכו'", ולשם מה הביאה את דברי רבא "האומר אי אפשי…"?

6. האם אפשר לשמוע מתוך דברי רב הונא (אומרת איני נזונת וכו') שאדם יכול להסתל מדבר שלא בא לעולם? נמק!

7. מדוע לשון דין ודברים אינו מועיל בכותב לה לאחר הנישואין?

8. קנו מידו מהו – פרש את האיבעיא לפי רש"י ולפי ר"י!

9. הכותב לאשתו "דין ודברים אין לי בנכסייך" – מדוע אין אומרים שסילק עצמו מפירותיה או מירושתה?

10. מדוע מיתה שכיחא, ומדוע מכירה לא שכיחא?

11. לפי מסקנת הגמרא – מדוע רשב"ג סובר שאם מתה יירשנה? מדוע רב סובר כך?

12. היכן רב מצי סבר שהמתנה על מה שכתוב בתורה בדבר שבממון תנאו קיים, והיכן סבר שגם ר' יהודה מודה שתנאו בטל?

13. היורש את אשתו: מדוע "יחזיר לבני משפחה"? מתי יחזיר? את מה "ינכה להם מן הדמים"?

14. ינתנו לכושל שבהן – מיהו הכושל?

15. משום חינא – פרש לפי רש"י ולפי ר"ח!

16. היכן מצאנו שכח האשה יפה מכח בע"ח, והיכן הורע כוחו של בעל חוב?

17. אימתי מעילה תפיסה לפי ר"ע ולפי ר"ט?

18. מה היא הסברא שתפיסה מחיים מועילה, לפי ר"ע?

19. האם תפיסה מחיים מועילה: א. בבעל חוב ב. למזונות אלמנה ג. לגבית הכתובה ד. בשומרת יבם.

20. היכן מועילה תפיסה לאחר מיתה, לדעת ר' טרפון, ומדוע?

21. מהי סברתו של ר' יוחנן שאמר לקרוביו שתפסו פרה דיתמי "שפיר תפסתוה"?

22. מעשה באבימי: א. מדוע בי חוזאי נאמנים לטעון – "סטראי נינהו"? ב. האם אבימי יכול לדרוש מהשליח את הממון שהפסיד?

23. נפקד שתפס בחיי המפקיד פקדון שהופקד אצלו – באיזה אופן הדבר נחשב תפיסה?

24. ההיא איתתא דהוו מיפקדי גבה מלוגא דשטרי – מדוע רב נחמן דרש ממנה עדים על תביעת השטרות מחיים ולא האמין לה במיגו ד"לקוחים הם בידי"?

25. אם ההיא איתתא היתה טוענת "לקוחים הם בידי" – למה היתה מעילה טענה זו?

26. מרענא שטרא אפומיה – למאי נפקא מינה?

27. ידענא ביה דשטרא פריעא הוא: א. מה הדין כאשר עד אחד כשר מעיד כך? ב. מה היה הדין אילו בת רב חסדא היתה מעידה זאת? ג. מה הדין כאשר רב פפא העיד כך לפני רבא, ומדוע?

28. האם מותר לדיינם לכתוב אשרתא דדייני לפני שהעדים העידו על חתימת ידם, ולחתום על האשרתא רק לאחר שיעידו? נמק!

29. הוכח שאין חוששים למיחזי כשיקרא!

30. מצא גט אשה באשפה חתמו ונתנו לה – מה דינו, ומדוע?

31. עשינו עצמנו כעורכי הדיינים – מה סבר רב נחמן מעיקרא, כשנתן עצה, ומדוע התחרט?

32. המוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו – האם חייב לשלם לקונה עבור השטר?

33. מה הרויחה קרובתו של ר"נ בכך שמחלה לאביה על כתובת אמה?

34. מה הם דיני הגביה של מלוה ניזק ושכיר, לפי ר"ת?

35. מי שיש עליו כתובת אשה ובעל חוב – כיצד גובים ממנו כאשר יש לו: א. קרקע ומעות? ב. רק בקרקע?

36. אימתי נותנים לאשה לגבות כתובתה ולא לבעל חוב, משום חינא, ואימתי בעל חוב גובה ולא האשה, משום "יותר משהאיש רוצה לישא"?

37. תולה מעותיו בעובד כוכבים – במה הוא עושה שלא כהוגן? מה עשו בו שלא כהוגן?

38. מנין שהלווה חייב לפרוע את חובו?

39. אמר לא ניחא לי למיעבד מצוה מאי – מה היה צ"ל הדין לפי הס"ד של רב כהנא? (ג' פירושים בתוס').

40. האם נפרעים מנכסי יתומים קטנים, כאשר יש אחריות נכסים, ומדוע?

41. מתי אמרינן "מצוה על היתומים לפרוע חוב אביהם" ואין כופין?

42. הז גיטך ולא תתגרשי בו עד לאחר ל' יום" – מה הדין כאשר אז הגט נמצא: א. בביתה ב. באגם ג. בצידי רשות הרבים ד. ברשות הרבים?

43. רא אומר אפ' על פילכה ועל עיסתה" – מה הן שתי האפשרויות בהבנת דעתו של ר' אליעזר?

44. מה היא סברת מ"ד שא"א להשביע אשה על פילכה ועל עיסתה אפ' על ידי גלגול?

45. האם אשה חייבת לשלם על כלים ששברה בבית מתוך חוסר זהירות (פשיעה)? מדוע?

46. כתב לה "נדר ושבועה אין לי עליך" – האם פטרה משבועת פוגמת? האם פטרה משבועת אפוטרופיא? נמק!

47. כתב לה "נדר ושבועה אין לי ולא ליורשי עלייך" – האם היורשים משביעים אותה על אפוטרופיא: א. שנעשית בחיי הבעל ב. שעשתה בין מיתה לקבורה ג. שעשתה לאחר קבורה.

48. לצורך מה מוכרים מנכסי הנפטר ללא הכרזה?

49. האם בעל חייב לפרוע מסי אשתו, ומדוע?

50. כאשר מוכרים מנכסי הנפטר עבור צרכי היתומים – האם צריכים הכרזה?

51. כתב לה "נקי נדר נקי שבועה" – האם צריכה לישבע, ומדוע?

52. מה הם שני הנימוקים של רבא שלא יתכן שהפוגמת כתובתה נשבעת שבועה דאורייתא?

53. מדוע חכמים תיקנו שהפוגם שטרו צריך לישבע?

54. א. מה הסברא לפטור משבועה את הפוגם שטרו בעדים?

55. ב. מה הסברא לפטור משבועה את הפוגם שטרו שלא בעדים?

56. מה התחדש בחיוב השבועה בפוגם שטרו, הרי גם מלוה שלא פגם צריך לישבע כאשר הלווה טוען אשתבע לי דלא פרעתיך?

57. הפוחתת כתובתה: א. באיזה אופן נפרעת ובאיזה אופן אינה נפרעת? ב. באופן שנפרעת – האם צריכה שבועה? ג. עד אחד מעידה שהיא פרועה – מה היא סיבת השבועה?

58. מה היא הנפקא מינה בין שבועה דאורייתא לשבועה דרבנן?

59. עד אחד מעידה שהיא פרועה – כיצד יכול בעל פיקח להביאה לידי שבועה דאורייתא?

60. מהיכן לומדים שאין מחייבים שבועת עד אחד דאורייתא בקרקעות?

61. האם עד אחד מחייב שבועה בפחות משתי כסף?

62. יתומים מן היתומים לא יפרעו אלא בשבועה: א. מה הם נשבעים? ב. באיזו טענה של הלווה הם צריכים לישבע, ובאיזו טענה אין צריכים לישבע?

63. האם אפשר לגבות מנכסי החייב שלא בפניו ומדוע: א. כתובת אשה ב. הלואה.

64. הנפרעת שלא בפניו – האם צריכה שבועה כאשר תובעת: א. מזונות. ב. כתובה?

65. מה היא הסברא לחייב שבועה, ומה היא הסברא לפטור משבועה: א. אפוטרופוס שמינהו בית דין ב. אפוטרופוס שמינהו אבי יתומים.

66. נעשית אפוטרופיא בחיי בעלה – האם אפשר להשביעה שבועת אפוטרופוס לפי חכמים לפי ר"א ולפי ר"ש?

67. הוציאה גט ואין עמו כתובה – פרש לפי ר' יוחנן ולפי שמואל!