8. מה הם שני הלשונות האפשריים לפרוזבול?

9. כתוב בלשון דיינים וחתמי עדים, כתוב בלשון עדים וחתמי דיינים - פרט!

10. מדוע רבן גמליאל תיקן שלא יבטלו שליח שלא בפניו, לפי ר"י ולפי ר"ל?

11. האם יש קול במקרים הבאים: א. לוה בפני שנים. ב. לוה בפני שלושה. ג. מכר שדהו בפני שניים. ד. ביטל שליח הגט בפני שניים.

12. היכן מצאנו שאשה שלא קיבלה גט מבעלה נקראת "עגונה"? (ב' מקרים).

13. עבר על תקנת ר"ג וביטל את שליח הגט - האם הגט מבוטל, ומדוע?

14. מדוע בקידושי כסף נוח להבין כיצד חז"ל הפקיעו אותם, ובקידושי ביאה קשה?

15. מי שזינתה בת אחותו, ושלח לה גט וביטלו שלא בפני השליח - האם פטורה ממיתת בי"ד?

16. אמר לעשרה "כתבו גט לאשתי": א. האם מותר לבטל זה שלא בפני זה? ב. ביטל זה שלא בפני זה – האם מבוטל, ומדוע?

17. מעשה האלמנה: א. מדוע שבועתה לא היתה אמת? ב. מדוע החשיבוה "כמי שנשבע באמת"?

18. מדוע אין משביעין את האלמנה על כתובתה? מדוע משביעין את הגרושה?

19. מי שנשבע על העבר "כך וכך היה", וטעה ולא כך היה – האם חייב קרבן שבועת ביטוי? האם חייב עונש על שבועת שוא?

20. מה היא החומרא בשבוע בבית דין יותר מאשר שבועה מחוץ לבית דין?

21. מה היא החומרה בשבועה דאוריתא לעומת שבועה דרבנן?

22. איזה אופן שמואל מגבה כתובה לאלמנה? ובאיזה אופן רב מגבה לה?

23. עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחר – ענה לפי רב ולפי עולא: א. מי שחררו? ב. "אין העבד חייב כלום" – מה אינו חייב, ומדוע? ג. את מי כופים לשחררו? ד. מי כותב שטר על דמיו? ה. במה נחלקו ת"ק ורשב"ג?

24. רבו ראשון, שחררו, האם חייב לכתוב שטר על דמיו: א. באפותיקי סתם? ב. באפותיקי מפורש?

25. האם השחרור הוא היזק ניכר: א. כששחררו רבו ראשון ב. שחררו רבו שני?

26. העושה שדהו אפותיקי לאחר, ושטפה נהר: אימתי גובה משאר נכסים ואימתי אינו גובה?

27. העושה שדהו אפותיקי לבעל חוב ולכתובת אשה: א. האם רשאי למוכרה? ב. אם מכרה – מהיכן גובים בעל חוב וכתובה?

28. האם המכר קיים כאשר הבעל מכר: א. נכסיו המשועבדים לכתובת אשתו? ב. נכסי צאן ברסזל שהכניסה לו? ג. שדהו שעשאה אפותיקי לכתובה?

29. חציו עבד וחציו בן חורין – מדוע אין עשה דפרו ורבו דוחה לא תעשה ד"לא יהיה קדש"?

30. מדוע חציו עבד וחציו בן חורין אינו יכול: א. למכור עצמו בעבד עברי? ב. לשאת ממזרת ג. לשאת נתינה

31. עבד של שני שותפים – אימתי כל אחד מהם יכול לשחרר חלקו ואימתי אינו יכול?

32. הכותב נכסיו לשני עבדיו – מה הדין, מדוע, כאשר כתב לכל אחד מהם: א. כל נכסי נתונים לך ב. חצי נכסי נתונים לך, ולא פירש איזה חצי ג. חצי נכסי נתונים לך, ופירש איזה חצי.

33. עבד שמכרו רבו לקנס: א מה הסברא לומר שהמכירה אינה מועילהאפילו לפי רבי מאיר? ב. מה הסברא לומר שהמכירה מועילה אפילו לפי חכמים? ג. במה שונה דין זה מדין מוכר דקל לפירותיו?

34. עבד טריפה: א. האם הוא שוה ממון ב. שור שנגחו – האם חייב קנס?

35. עבד מנוול ומוכה שחין, שאינו שוה ממון אלא לקנסו – האם רבו יכול למוכרו מכירה גמורה?

36. א. מה הדין בן ישראל שאמר לבת ישראל "התקדשי לחציי", ומדוע? ב. מה דין בן ישרל המקדש חצי אשה, ומדוע? ג. מה הם צדדי הספק בח"ע וחב"ח שקידש בת חורין?

37. מה היא שפחה חרופה, לפי כל אחת מן השיטות שהוזכרו כאן?

38. א. שור שנגח עבד ועשאו טריפה – האם משלם קנס, ומדוע? ב. שור שנגח עבד משוחרר (שאין לו יורשים) ועשאו טריפה האם משלם כופר, ומדוע?

39. עבד שבא על הפנויה והוליד בן – האם הבן יורשו?

40. חצתיו עבד וחציו בן חורין שבא על הפנויה והוליד בן – האם הבן יורשו, ומדוע?

41. מה דין ס"ת: א. שכתבו מין ב. שכתבו נכרי למכור לישראל ג. שכתבו נכרי לשם עבודת כוכבים? ד. שנמצא ביד מין? ה. שנמצא ביד נכרי? ו. כתבו נכרי, ואין ידועה כוונתו?

42. מה טעמם של הסוברים שמותר לקרות בספר תורה שנמצא ביד עכו"ם?

43. באיזה אופן אמרינן שס"ת שכתבו עובד כוכבים קראים בו?

44. האם אשה יכולה לעשהות ציצית ולאגוד לולב, ומדוע?

45. האם גוילים של ס"ת צריכים עיבוד לשם ס"ת? כיצד פוסקים להלכה?

46. מה היא דעת אביי ורבא (שנחלקו בהזמנה מילתא) לענין עיבוד לשמה?

47. באיזה אופן חיישינן לקלקולא, לפי מ"ד זה, ובאיזה אופנן שאין חוששים?

48. באיזה אופן יש חשש אמיתי שיהיה גט בטל ובניה ממזרים, והיכן החשש הוא ללעז בעלמא?

49. מי מן התנאים שבמשנתנו טעמו ודאי משום משום קלקולא? מי טעמו משום פריצותא? בדעת מי נחלקו שתי הלישנות של רב יווסף בר מניומי?

50. מדוע ישראל לא היכו את הגבוענים, לפי ר' יהודה ולפי חכמים?

51. האם ז' אומות היו יכולים להשלים עם ישראל?

52. "ג' פוזדגמאות שלח יהושע": א. מה הן? ב. במי התקיימה כל אחת מהן?

53. מה נחשת "רבים" לענין: א. שנדר שהודר ברבים ב. נדר על דעת רבים?

54. מנין ש"עדה" הם עשרה אנשים?

55. האם פודים: א. מין ב. אוכל נבילות לתיאבון ג. אוכל נבילות להכעיס?

56. המוכר את שדהו לנכרי: א. הא מוכר חייב להביא ממנה ביכורים, וכיצד? ב. האם אדם אחר חייב בכך? ובאיזה אופן?

57. נחלקו רבה ור"א האם יש קנין לנכרי להפקיע מיד מעשה: א. מה מקורו של כל אחד מהם? ב. מה סובר כל אחד מהם לענין מירוח נכרי האם הוא פוטר? ג. מי הוא התנא שודאי סבר כר"א, ומניין?

58. מנין שלקט שכחה ופיאה פטורים מן המעשרות?

59. היכן רבה מודה שקנין נכרי מפקיע מידי מעשר, מדוע?

60. ישראל ונכרי שלקחו שדה בשותפות- האם פירות השד'ה חייבים במעשה, ומדוע? ב. לדעת רבי – כיצד אפשר לתקן את פירות השדה?

61. המוכר שדהו לעובד כוכבים – מה דין הבאת ביכורים בממנה מדאוריתא ומדרבנן, לפי רבה ולפי ר"א?

62. מהוכר שדהו לפירות- האם הלוקח מביא וקורא מקרא ביכורים, ומדוע?

63. אימתי מפסיק היובל לנהוג?

64. ולביתך – מלמד שאדם מביא ביכורי אשתו וקורא: א. האם פירות נכסי מלוג שייכים לבעל מן התורה? ב. הסבר לימוד זה לפי ר' יוחנן ולפי ריש לקיש!

65. היה בא בדרך וביכורי אשתו בידו… – הסבר ברייתא וז לפי ר' יוחנן ולפי ריש לקיש!

66. בצרן שליח והביאן שליח לירושלים: א. האם השליח יכול לקרות? ב. האם הבעלים יכולים לקרות?

67. מה היא הסברא לומר שמוכר שדהו בזמן שהיובל נוהג יש ללוקח יותר קנין הגוף מאשר במוכר שדהו לפירות?

68. הקונה שני אילנות בתוך שדהו של של חבירו – מדוע אינו קורא מקרא ביכורים?

69. מוכר שדהו בזמן שהיובל נוהג – האם קורא מקרא ביכורים, ביובל ראשון וביובל שני?

70. מה הן הנפק"מ בין מקדיש שדה מקנה למקדיש שדה אחוזה?

71. מה דין הלוקח שדהו מאביו כאשר" א. הקדיש ואחר כך מת אביו. ב. מת אביו ואחר כך הקדישה

72. כיצד יש להתייחס ל"מת אביו ואחר כך הקדישה" לפי מ"ד קנין פירות כקנין הגוף ולפי מ"ד לא כקנין הגוף?

73. "בכור נוטל פי שניים בשדה החוזרת לאביו ביובל" – הסבר כיצד יש מכאן ראיה לריש לקיש!

74. האם בעל יכול לדון עם תובע שבא לערער על נכסי אשתו?

75. כיצד אנו פוסקים במחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש לענין קנין פירות? כיצד אנו פוסקים לענין ברירה? כיצד מצאנו ידינו ורגלינו בבית המדרש?